"גולת הכותרת של תקופת כהונתי הייתה חוק שירותי רווחה לאנשים עם מוגבלויות אשר גובש בשיתוף פעולה עם הציבור הרחב, שבו הוכחנו שעבודה מאומצת המגדירה חזון ושינוי תפיסה, תוך גיוס כלל השותפים, מניבה פירות של עשייה ברוכה למען הציבור. ראינו שכאשר אנחנו מרשים לעצמנו לחלום, אנחנו מייצרים מציאות במו ידינו ומוכיחים שהכל אפשרי",
כך כתבה סיגל מורן, המנכ"לית היוצאת של משרד הרווחה והביטחון החברתי, לעובדי משרדה שעות אחדות אחרי שהתבשרה בתחילת השבוע שעבר על סיום תפקידה לאלתר.
מורן נאלצה לסיים את תפקידה עם כניסתו לתפקיד של שר הרווחה החדש, יעקב מרגי, איש ש"ס, שהורה, לפי הוראתו של יו"ר מפלגתו, השר אריה דרעי, למנכ"לית המשרד, לסיים את תפקידה בלי שניתנה לה האפשרות לעשות חפיפה מסודרת למחליפה בתפקיד."האמת, לא כך תכננתי לסיים את תפקידי כמנכ"לית המשרד", היא אומרת בריאיון מיוחד ל"מיינט באר שבע".
מה קרה בדיוק?
"בתחילת השבוע שעבר הודיע לי השר מרגי על סיום תפקידי וסיכמנו שזה יתבצע לאחר העברה מסודרת של התפקיד ותקופת חפיפה שתבטיח תפקוד רציף של המשרד. גם סיכמנו כי במהלך תקופת החפיפה נמשיך לקיים פגישות עבודה על מנת להעביר את התפקיד בצורה מסודרת עד לכניסתו של מנכ"ל חדש למשרד. בבוקרו של יום שני שעבר עוד ישבתי בפגישה אצל השר מרגי. הכל התנהל ברוח טובה, הכל היה רגיל. שעות אחדות לאחר מכן התקשר אליי השר מרגי והודיע לי כי בהוראתו של השר אריה דרעי, יו"ר מפלגתו של מרגי, הוחלט על סיום תפקידי לאלתר".
איך מקבלים בשורה כזאת?
"הייתי בהלם. לא הייתה לכך שום הכנה. ככה לעזוב משרד כל כך מורכב, עם תקציב שנתי של 13 מיליארד שקל, שמעסיק כ־4,000 עובדים ישירים וחולש על אלפי עובדים במערכות לשירותים חברתיים ברשויות המקומיות, משרד שאחראי על לא מעט מסגרות לטובת ציבור של מקבלי שירותי רווחה, זה לא היה בתוכניות שלי. ככה לעזוב את המשרד בלי חפיפה עם מי שיבוא אחריי ובלי כלום, זו הייתה חוויה שמעולם לא חוויתי. מאוד לא נעים".
מעכשיו לעכשיו
עוד באותו ערב של יום שני שעבר ארזה סיגל מורן את חפציה ממשרדה ועשתה את דרכה לביתה שבקיבוץ בית קמה. "לקחתי את הדברים ולא חזרתי למשרד", היא מספרת.
איך הרגשת?
"מהר מאוד התאוששתי. אני מעריכה שזה לא קשור בי אישית. ביצעתי את תפקידי לא רע. באתי עם מלאי של נכונות לעשות כל מה שטוב למשרד. הרגשתי מחויבות כלפי התפקיד. עצם העובדה שנדרשתי לסיים לאלתר את תפקידי במשרד כזה מורכב, זה בעיניי הליך שגובל בחוסר אחריות. עד היום אני לא יודעת מה פשר ההליך הזה. ההלם הוא לא על עצם סיום התפקיד, אלא על הדרך שבה זה נעשה. ברור לי שמנכ"לים של משרדים ממשלתיים מתחלפים עם כניסת שר חדש למשרד ועם חילופי שלטון, אבל כך, מעכשיו לעכשיו? זה לא ברור לי".
בתחילת השבוע שעבר, עת ארזה את חפציה בלשכת מנכ"לית משרד הרווחה, מורן בעיקר קיוותה שכל התוכניות והפרויקטים שגובשו בתקופת כהונתה הקצרה יחסית, שארכה רק כשנה וחצי, ימשיכו גם בתקופתו של השר יעקב מרגי.
"מדובר בהרחבת הסיוע בביטחון תזונתי, הרחבת מענים לאוכלוסיות מיוחדות, ביזור סמכויות לרשויות המקומיות, וכמובן יישומו של חוק שירותי הרווחה לאנשים עם מוגבלויות", היא מסבירה ומוסיפה, "החוק אושר בכנסת ובימים אלה נכתבות התקנות של החוק הזה שאמור להיכנס לתוקף בתחילת השנה הבאה. אני מאוד מקווה שהחוק הזה לא יתפקשש בדרך במהלך כהונת הממשלה החדשה".
"הנגב הוא קליינט רציני אצל רשויות הרווחה. יש כאן אוכלוסיות רבות של נזקקים"
השקיעו בנגב
סיגל מורן (57) כיהנה בשנים 2009–2018 כראש המועצה האזורית בני שמעון ושימשה טרם מונתה לתפקידה במשרד הרווחה מנכ"לית מכון "ברנקו וייס". לפני כשנה וחצי מינה אותה שר הרווחה היוצא, ח"כ מאיר כהן, למנכ"לית משרדו.
"השר לשעבר מאיר כהן ואנוכי היינו בעבר ראשי רשויות מקומיות ואנחנו מכירים את השטח", מציינת מורן. "הייתה לי זכות אדירה לעבוד לצידו. זו הייתה תקופה מרתקת ומלמדת עבורי".
למרות התקופה הקצרה יחסית שבה שימשה מנכ"לית משרד הרווחה, יודעת מורן להצביע על עשייה לא מעטה בתחום שירותי הרווחה באזור הנגב. "ביזרנו סמכויות לרשויות המקומיות, שינינו את השיטה, כך שאיגדנו תקנות תקציביות לתקנות מרכזיות לטובת הרשויות המקומיות כדי שאלה יכינו תוכניות עבודה שמתאימות לאוכלוסייה המתגוררת באותה רשות מקומית", היא מציינת ומפרטת, "לפני כחודש עוד הספקתי לבקר באופקים כדי לבחון את יישום התוכנית הזו, והתרשמתי שסוף סוף מותאם התקציב בהתאם לקהילות הספציפיות בעיר. כך למשל ביקרתי במרכז יום באופקים וראיתי שם תוכנית פעילות לאזרחים ותיקים. בעיר גם הוכנה תוכנית של פעילות התנדבותית של קשישים. פתחנו בקיבוץ חצרים מסגרת עבור יוצאים בשאלה בשיתוף פעולה עם הקיבוץ ועם עמותת 'הלל'. מדובר בחבר'ה שיצאו מהקהילה החרדית ועושים צעדים ראשונים לקראת החיים החילוניים".
שר הרווחה היוצא, ח"כ מאיר כהן, היה ממונה גם על המגזר הבדואי ובתוקף תפקידה חלק לא מבוטל של עשייתה של מורן הוקדש לחברה הבדואית. "העברנו החלטת ממשלה להקמת שלושה יישובים במגזר הבדואי (חאשם זאנה ליד נבטים, עבדה ליד עבדת ורחמה ליד ירוחם - ע.ב.מ), שנמצאים כיום בשלבי תכנון", היא מציינת. "גם פתחנו בית ספר יסודי בחאשם זאנה לטובת מאות ילדים שנאלצו קודם לכן להגיע לבית ספר בדרכים לא דרכים. גם הייתי אחראית על תוכנית החומש של הבדואים ועל הרשות להסדרת ההתיישבות הבדואית".
איך היית מאפיינת את אזור הנגב מנקודת מבטך, כמי ששימשה מנכ"לית משרד הרווחה?
"למרבה הצער, הנגב מאופיין ברמה סוציו־אקונומית נמוכה. הנגזרת מזה היא העובדה שהנגב הוא קליינט רציני אצל רשויות הרווחה. יש כאן אוכלוסיות רבות של נזקקים. הנתונים שלנו מצביעים על כך כי למעשה כל משפחה חמישית בנגב מקבלת שירותי רווחה, לעומת כל משפחה שביעית ברמה הארצית. זה דרש מאיתנו להגדיל משמעותית את הביטחון התזונתי לאוכלוסיות הרווחה באזור, לתמוך בעמותות שמסייעות לנזקקים, להגדיל את כמות תלושי המזון, ולקיים פעילויות שונות ברשויות המקומיות בנגב שבהן יש אוכלוסיות רווחה".
"ביצעתי את תפקידי לא רע (כמנכ"לית משרד הרווחה). באתי עם מלאי של נכונות לעשות כל מה שטוב למשרד. הרגשתי מחויבות כלפי התפקיד"
מסתכלת קדימה
חוזרים לפרשת סיום תפקידה של סיגל מורן. חלק לא קטן באכזבתה מהדרך שבה נדרשה לסיים את תפקידה יש לעובדה שהשר יעקב מרגי הוא בעצם שכן שלה.
השר מרגי מתגורר במושב שדה צבי הממוקם כמה קילומטרים מערבית ממקום מגוריה של מורן בקיבוץ בית קמה. הם אומנם קרובים מבחינה גיאוגרפית, אך רחוקים מבחינה פוליטית - הוא איש ש"ס והיא אשת "יש עתיד".
עם זאת, יודעת מורן לציין כי "השר מרגי הוא איש טוב. אנחנו שכנים. אני שמחה שהוא בא למשרד הרווחה, ודווקא בגלל זה אני מופתעת כל כך לגבי הדרך שהובילה לסיום תפקידי ועל חוסר הרצון שאבצע חפיפה מסודרת כפי שסיכמנו. בשבוע שעבדנו יחד אני יכולה לומר עליו רק דברים טובים. האכזבה ממנו היא גדולה כי הייתה לי ציפייה ממנו".
איזו ציפייה? הרי מדובר בחילופי שלטון.
"זה נכון. האכזבה היא לא לגבי סיום התפקיד, זה הליך לגיטימי בנסיבות האלה. האכזבה היא מהדרך שבה זה נעשה. אני מודה שלא ציפיתי לזה. התכוונתי לסיים כמו שצריך. רציתי להעביר חפיפה מסודרת. אני עצובה שכך מתנהלים הדברים".
"השר מרגי הוא איש טוב. אנחנו שכנים. אני שמחה שהוא בא למשרד הרווחה ודווקא בגלל זה אני מופתעת כל כך לגבי הדרך שהובילה לסיום תפקידי ועל חוסר הרצון שאבצע חפיפה מסודרת כפי שסיכמנו"
יש לך לקחים או תובנות מתקופתך במשרד הרווחה?
"מבחינתי, זו הייתה תקופה של שנה וחצי מדהימה. זכות ענקית הייתה לי להכיר את המשרד הזה. בשונה מהתדמית שנדבקת למשרד הזה, נעשית כאן עבודה מדהימה. אני מרגישה שיצאתי מהמשרד אדם הרבה יותר טוב מאשר נכנסתי אליו לפני שנה וחצי. יש הרבה אנשים שקופים. במהלך תקופת כהונתי פגשתי דרי רחוב, נשים ששרדו זנות, נשים מוכות שמתגוררות במקלטים. למדתי לראות את האדם שמאחורי הסטריאוטיפ. נפגשתי עם נשים מוכות. נשים נורמטיביות לחלוטין שנקלעו למציאות בלתי אפשרית. זה בעיניי היה שיעור לכל החיים".
לאן פנייך מועדות ביום שאחרי?
"קודם כל לנוח אחרי שנה וחצי כל כך אינטנסיבית. בינתיים אני מקבלת הצעות שונות, ובשלב זה אני מאחלת לעצמי שאצליח גם לקחת את הזמן עד לאתגר הבא. אני בוחנת כל מיני הצעות ומשתדלת לא לרוץ מקום. הכל עוד טרי ואני לא ממהרת לקבל החלטה".
בעבר הייתה מורן ראש המועצה האזורית בני שמעון. בעוד כעשרה חודשים ייערכו הבחירות לרשויות המקומיות, אבל מורן דוחה את האפשרות שתתמודד שוב לראשות המועצה. "אין שום סיכוי שארוץ לקדנציה נוספת של ראשות המועצה האזורית", היא מדגישה, "פניי קדימה ולא אחורה".
לשכת שר הרווחה: "ההחלטה אישית"
מלשכת שר הרווחה והביטחון החברתי, יעקב מרגי, נמסר ל"מיינט באר שבע והנגב": "ההחלטה על סיום תפקידה של מנכ"לית המשרד סיגל מורן היא החלטה אישית של השר ועל דעתו בלבד. כפי שנהוג בכל משרד ממשלתי, השר ממנה מנכ"ל כמשרת אמון שלו. ההחלטה התקבלה לאחר כשבועיים חפיפה וישיבות עבודה של השר עם המנכ"לית היוצאת. השר דוחה מכל וכל את הניסיון לייחס להחלטתו הלגיטימית שיקולים שלא מן העניין. השר מתכוון למנות מיידית את אחד הסמנכ"לים הבכירים של המשרד כממלא מקום למנכ"ל כדי ליצור רצף תפקודי".
בתוך כך מינה השבוע שר הרווחה, יעקב מרגי, את ינון אהרוני (46), תושב מושב קלחים שבמועצה האזורית מרחבים, לתפקיד ממלא מקום מנכ"ל משרד הרווחה עד למינויו של מנכ"ל קבוע. אהרוני, בעל תואר שני במינהל ומדיניות ציבורית מאוניברסיטת בן־גוריון, משמש בארבע השנים האחרונות סמנכ"ל בכיר לניהול ההון האנושי במשרד הרווחה, וכיהן בין היתר תחת השרים חיים כץ, איציק שמולי ומאיר כהן. את תחילת דרכו בשירות הציבורי עשה בתפקיד ראש אגף מינהל ומשאבי אנוש של הרשות להסדרת ההתיישבות הבדואית בנגב".
המספרים הלא פשוטים
- כל משפחה חמישית וכרבע מהאזרחים הוותיקים בנגב מקבלים שירותי רווחה.
- 21 אחוז מהעובדים הסוציאליים ברשויות עוזבים את עבודתם
- שיעור המשפחות המתגוררות באזור הנגב ומקבלות שירותי רווחה עומד על 21 אחוז מכלל אוכלוסיית האזור. המשמעות היא שכל משפחה חמישית באזור מקבלת שירותי רווחה. הממוצע הארצי של משפחות המקבלות שירותי רווחה עומד על 14 אחוז, קרי כל משפחה שביעית מכלל האוכלוסייה בארץ.
- כ־24 אחוז מאוכלוסיית האזרחים הוותיקים באזור הנגב מקבלים שירותי רווחה. מדובר בשירותים כמו מרכזי יום, תמיכה בניצולי שואה ובפרויקט שכונות תומכות ולא בכל מיני קצבאות שמשלם המוסד לביטוח לאומי.
- 21 אחוז מהעובדים הסוציאליים ברשויות המקומיות בנגב בחרו לעזוב את עבודתם במחלקות הרווחה בשנה האחרונה. הסיבות לכך נעוצות בתנאי העסקה ובשחיקה מהעבודה. הממוצע הארצי של עזיבת עובדים סוציאליים את עבודתם ממחלקות הרווחה עומד על 12 אחוז. במספרים מוחלטים מדובר ב־160 עובדים סוציאליים שעזבו בשנה האחרונה את עבודתם. נכון לסוף שנת 2022 חסרים בשירות הציבורי באזור הנגב והדרום 138 עובדים סוציאליים.
