אמיר בל הגיע למועדון כדורסל הפועל באר־שבע במאי 2020, זמן קצר לאחר סיום הסגר הראשון שהושת בישראל עם פרוץ נגיף הקורונה כחודשיים קודם לכן.
מאז הספיק לעבור עוד שני סגרים בישראל, שהה בממ"ד כשהיה צורך בכך במהלך מבצע "שומר החומות", והוא נחשב לזר הכי ותיק בקבוצה.
לקראת יום העצמאות ה־74 של מדינת ישראל נפגשנו עם בל, שסוגר בימים אלה שנתיים בארץ, כדי לבדוק עד כמה הוא מכיר את המדינה בה הוא חי מאז מאי 2020.
"כמה חודשים אחרי שהקורונה התפרצה בעולם קיבלתי הצעה להגיע לישראל", נזכר בל. "לא שיחקתי כמה חודשים בגלל התפרצות הנגיף, כך שמאוד התרגשתי כששמעתי שאני חוזר לשחק כדורסל. באותה תקופה ידעתי שחברים שלי מארצות־הברית, כמו ספנסר וייס וטרוויס ווריק, משחקים בבאר־שבע, כך שהייתי מאוד נרגש מההצעה".
לבטח שוחחת איתם לפני שהסכמת להגיע לארץ. מה הם אמרו לך?
"ספנסר אמר לי שבישראל יש איכות חיים גבוהה ושזו ארץ נהדרת. גם הבנתי מהרבה שחקנים אמריקאים ששיחקו בארץ כי זו חוויה טובה להגיע לישראל".
ועכשיו, אחרי שאתה כאן שנתיים, מה אתה יכול להגיד על החיים בישראל?
"מאוד נחמד לגור כאן. מזג האוויר נפלא והאנשים מאוד נחמדים. אני בהחלט מרגיש כמו בבית. במשך השנתיים הכרתי הרבה אנשים ורכשתי חברים".
אוהב שניצל
בל מתגורר בשכונת נווה זאב. השחקן מספר שהוא מאוד מרוצה מהשכונה, כיוון שמבחינתו יש באזור מגוריו כל מה שהוא צריך.
"שכונה מאוד נחמדה", אומר בל. "הרבה חנויות קטנות, וזה מאוד נוח. אני יכול להשיג כל מה שאני צריך במרחק של שלוש דקות הליכה".
מכיר את השכנים בבניין?
"לא מכיר. רק אומר היי וביי כשאני פוגש מישהו בבניין".
מה אתה אוהב במיוחד בבאר־שבע?
"אני אוהב את השקט. באר־שבע היא עיר שקטה, עם אנשים מאוד נחמדים וידידותיים. יש גם הרבה מקומות טובים לאכול, במיוחד ברחוב רינגלבלום. אני מאוד אוהב לאכול שם כריך עם שניצל".
מה אתה לא אוהב בעיר?
"לא אוהב את סופות החול והאובך. בגלל זה האוטו כל הזמן מלוכלך".
יש לך חברים מישראל שהם לא חלק מהקבוצה?
"יש לי כמה חברים ישראלים־אמריקאים שחיים כאן כבר כמה שנים. מרביתם גרים בתל־אביב. את חלקם אני מכיר מארצות־הברית וחלק הכרתי כאן".
מה אתה עושה בזמנך הפנוי?
"צופה המון ב'נטפליקס', קורא ספרים ומבשל כדי להירגע".
במהלך שהותו בישראל בל הספיק לטייל בכמה מקומות. הוא נהנה בעיקר מתל־אביב, ירושלים ומים המלח. באילת הספיק להיות רק עם הקבוצה במסגרת משחקים, והוא מאוד מקווה למצוא את הזמן כדי לנפוש בעיר הדרומית.
"ביקור בים המלח היה חוויה מדהימה עבורי", הוא אומר. "אני נהנה מאוד להגיע לשם. המקום מאוד קרוב לבאר־שבע, ואני מנצל כל הזדמנות להגיע לשם. מעולם לא צפתי במים, כך שזו חוויה יוצאת דופן עבורי".
אנחנו כמה ימים לפני יום העצמאות. האם אתה יודע באיזו שנה ישראל קיבלה עצמאות?
"אם אני זוכר טוב אז שנה שעברה זה היה 73 שנה להקמת המדינה. אז השנה זה 74".
איזו מדינות מקיפות את ישראל?
יש את מצרים, לבנון. ועוד כמה מדינות. לא יודע בדיוק".
סוריה וירדן.
"אוקיי".
ועם איזה מארבע המדינות הללו יש לישראל הסכם שלום?
"שאלה קשה".
מצרים וירדן.
"אוקיי, טוב לדעת".
יודע מה זה מנגל?
"מנגל?".
זו הגרסה הישראלית לבר־בי־קיו אמריקאי.
"אהה, נכון. אני זוכר מיום העצמאות בשנה שעברה. אז זה נקרא 'מנגל'?".
איזה אוכל ישראלי את הכי אוהב?
"אני מאוד אוהב חלה. חומוס זה גם דבר טוב".
מאכל שטעמת כאן ויותר לא תאכל?
"אין דבר כזה".
מכיר זמרים או להקות מישראל?
"אני שומע שירים של עומר אדם".
יודע לשיר מילים מהשירים שלו?
"לא, לא. רק אוהב לשמוע".
מה המילה הראשונה בעברית שלמדת?
"סבבה".
יודע לקלל בעברית?
"לא, אני לא יודע. שומע פה ושם, אבל אני לא בכיוון".
נהנה בפורים
בל נחשף במהלך החיים בארץ לחגים ולמנהגים היהודיים. מבחינתו, להכיר עוד תרבות זו חוויה יוצאת דופן, והוא מאוד מרוצה שההזדמנות הזו נפלה בחיקו.
"מאז שאני כאן אני משתדל לכבד עד כמה שאפשר את המסורת היהודית", אומר בל. "התרגלתי לכך שהכל סגור ביום כיפור, ושקשה להשיג לחם במהלך השבוע של פסח. בסך הכל זו התנסות מעניינת מבחינתי".
מאיזה חג יהודי הכי התרשמת?
"השנה נחשפתי לראשונה לחגיגות של פורים כי בשנה שעברה לא היו חגיגות בגלל הקורונה. נהניתי מאוד לראות את כולם הולכים מחופשים ברחובות. זה בהחלט הזכיר לי את חג ליל כל הקדושים בארצות־הברית".
ואיזה חג היה לך קצת מוזר ולא נוח?
"לבטח פסח, כי אין לחם ורוב המסעדות סגורות. זה יכול להיות טוב לדיאטה ולמשקל".
מכיר את ההמנון של ישראל?
"לא מכיר את המילים, אבל בהחלט מכיר את המנגינה. אם אשמע את ההמנון מתנגן, אז בהחלט אזהה אותו".
מה מאפיין ישראלי?
"קבלת פנים חמה. רוב הישראלים הם אנשים מאוד מכניסים, וכאלה שמקבלים אותך בברכה. הישראלים הם אנשים מאוד חמים אחד לשני".
מה אתה לא אוהב בישראלי?
"לא יודע, אין משהו בולט. אולי קצת צורת הנהיגה".
"היו תקופות קשות"
שאלה בלתי נמנעת לכל אדם זר שמתגורר בישראל נוגעת למצב הביטחוני. במהלך השהות של בל בארץ הוא חווה את ירי הטילים על העיר לפני שנה במהלך מבצע "שומר החומות", וגם נחשף לגל הטרור שפקד לפני כחודש את ישראל, בכלל, ובאר־שבע, בפרט.
"לאדם אמריקאי זו התנסות לא מוכרת", אומר בל בהקשר הזה. "היו לי כאן בהחלט תקופות קשות במהלך המלחמה. למרות מצבים לא נעימים, אני באופן אישי הרגשתי מאוד בטוח, והרבה בזכות ההתנהלות של האנשים בקבוצה שלנו. הם כל הזמן דאגו להרגיע אותי, ולהסביר לי שזה יעבור ושהכל יהיה בסדר. האמת, זה עזר לי מאוד".
לעומתך, היו בעונה שעברה שני שחקנים בקבוצה שעזבו לארצות־הברית במהלך מבצע "שומר החומות".
"אני בהחלט לא חשבתי לעזוב. כמו שאמרתי, השיחות עם אנשי הקבוצה עזרו לי מאוד מהבחינה הזו. הם גרמו לי להרגיש בנוח ולהישאר כאן, למרות שעברתי תקופה קשה".
בבית לא דאגו? לא דרשו שתחזור?
"ברור שקיבלתי שיחות מהמשפחה שדאגה מאוד. אני ניסיתי להרגיע אותם כמה שאפשר ולהוריד מהם את מפלס הפחד. הסברתי להם את המצב. באופן טבעי, ברור שאבא ואמא שלי פחדו ודאגו. היה קשה אבל זה עבר".
על השבוע הקשה שעבר באחרונה על ישראל ושכלל 14 נרצחים באירועי טרור, אמר בל כי "זו בהחלט טרגדיה גדולה. תמיד קשה לשמוע ולראות מקרים כאלה. ההורים שלי שמעו בארצות־הברית על האירועים האלה ושוב פחדו ודאגו לי".
האם אחרי שנתיים כאן ההשקפה שלך על ישראל השתנתה?
"כשהגעתי לכאן לא ידעתי הרבה על ישראל. עם הזמן למדתי הרבה על התרבות, על האנשים, על ההיסטוריה ועל המדינה. בסך הכל רכשתי ניסיון מאוד נחמד עם מדינת ישראל".
