עיריית באר שבע נחושה להפוך ולבסס את עצמה כעיר מטרופולין. בעוד תושבי שכונה ט' ושכונת נאות לון מתנגדים להקמת שלושה מגדלי מגורים בחניית הגרנד קניון שיגרמו לטענתם לעומסי תנועה רבים ויפגעו באיכות חייהם, תוכנית המיתאר החדשה של באר שבע, שתחליף את התוכנית הישנה משנת 1969, קובעת אזורי תכנון ומגמות עתידיות המעודדים "עירוניות".
אחד העקרונות העולים מתוכנית המתאר החדשה הוא שצירי התנועה המרכזיים של העיר, דוגמת שדרות רגר, שדרות טוביהו, המשחררים ודרך אליהו נאווי, צריכים להיות ברמת צפיפות גבוהה יחסית לשאר העיר. "הכניסה המרכזית של העיר או הציר המרכזי של העיר, הוא האזור שבו אפשר לייצר עירוניות. מה זה עירוניות? זה אומר שיש לך מספיק תושבים בשילוב של מסחר שמייצרים פעילות ברחוב", מסביר טל אל-על, סגן וממלא מקום ראש העירייה.
לדבריו, אחת הבעיות המרכזיות של העיר, "היא שאין למעשה רחוב פעיל. כשאתה הולך לערים אחרות ונוסע בכבישים שלהם, אתה רואה תכונה, אתה רואה אנשים הולכים, יש בתי עסק, יש בתי קפה וחנויות. בבאר שבע, בשביל לקנות שקית חלב, אתה צריך להזיז את האוטו שלך".
טל אל-על, שהפך לאחרונה מתוקף תפקידו כיו"ר הוועדה המקומית לתכנון ובנייה, ל'איש הרע', אם תרצו לקרוא לו כך, וספג את חצי הביקורת מצד המתנגדים להקמת בנייני המגורים בני ה־26 קומות בחניית הגרנד קניון, הסכים לענות השבוע על כל השאלות שעולות מהמגמה המסתמנת של העירייה לעודד בנייה לגובה, גם אם זה לא מוצא חן בעיני תושבים רבים החוששים מן העתיד.
גם הוא מסכים כי הבנייה המתוכננת בגרנד קניון, שעוררה מחאה לא קטנה בחודשים האחרונים, היא סוג של 'מקרה בוחן', ומבהיר באופן חד משמעי כי "יהיו עוד פרויקטים כאלה בעתיד. ייבנו בניינים של 30 קומות באותם בצירי תנועה מרכזיים ואפילו 40 או 50 קומות ברחבי העיר".
הולך להיות צפוף
על מנת לעודד 'עירוניות' מונחים בפני מקבלי ההחלטות שני מודלים עיקריים: המודל האירופי שאומר כי הצפיפות תהיה לרוחב. כך למשל, ברחובות לונדון או ברלין, ישנם בניינים בני שש קומות הצמודים אחד ליד השני ברצף. התפיסה האחרת, היא תפיסה תכנונית אמריקאית שדוגלת בבנייה לגובה. בשני המודלים מדברים על אותה צפיפות בשטח נתון.
טל אל-על (44), נשוי ואב לשלושה ילדים, מכהן כחבר בוועדה המקומית לתכנון ובנייה מזה 15 שנים ומאז תחילת הקדנציה הנוכחית כיו"ר הוועדה. אל-על המחזיק בתיק ההנדסה ורישוי עסקים בעירייה, הוא אחד מאנשי הציבור הבולטים האחראים על תכנונה של העיר ועיצוב דמותה לשנים הבאות יחד עם ראש העירייה, רוביק דנילוביץ'. אל-על הינו בוגר תואר ראשון ותואר שני בתכנון ערים מהמחלקה לגיאוגרפיה ותכנון ערים באוניברסיטת בן גוריון.
"כל תוכנית כזו נבחנת בכמה היבטים", מסביר אל-על בתשובה לשאלה אם בעירייה ערים להשלכות הסביבתיות שהתוכנית להקמת רבי קומות בעיר עלולה לגרום, מבחינת עומסי התנועה, צפיפות אוכלוסין, בעיות חנייה וכדומה. לגבי מגדלי הגרנד קניון, אל-על מציג שלוש חוות דעת אקלימיות שונות מגורמים שונים וארבע חוות דעת תנועתיות.
"שתי חוות הדעת האחרונות, האקלימיות והתנועתיות, נעשו על ידי מומחים שהמתנגדים המליצו עליהם", אומר אל-על ומתעקש לצטט מסעיפי חוות הדעת של אינג' נורית כספית, שהתושבים המליצו עליה.
בסעיף 6 לחוות הדעת היא קובעת בממצאיה כי "התב"ע (תוכנית בניין עיר) בתוקף של המרפאות משפיעה בצורה קשה יותר על ציר טוביהו לעומת תב"ע גרנד קניון". במילים אחרות, מרפאות ושירותים ציבוריים שהיו אמורים להיבנות במקום, והמתנגדים העדיפו את האלטרנטיבה הזו על פני בניית מגדלי מגורים, השפעתם על התושבים המתגוררים בסביבה קשה יותר. ההסבר: מרפאה מחוזית לדוגמה, פועלת במשך רוב שעות היום ותמשוך אליה מבקרים רבים לעומת מגדלי מגורים, ששעות העומס סביבם הם בעיקר בבוקר ואחר הצהריים.
ראוי להדגיש כי בממצאיה של אינג' נורית כספית, היא מצביעה גם על כשלים. כך למשל, לא קיים בציר טוביהו נתיב תחבורה ציבורית. כמו כן קיימת סכנה כי כלי רכב רבים יחנו ברחוב עין גדי (הסמוך לגרנד קניון) ויתפסו מקומות חניה של דיירים. לכן ההמלצה היא לשקול מתן תו תושב וחניה בכחול־לבן.
כידוע, למרות המחאה של תושבי שכונה ט' ושכונת נאות לון, הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה, דחתה אחת לאחת את התנגדויות התושבים, ולמעשה סללה את הדרך לבניית מגדלי המגורים בחניית הגרנד קניון. התושבים לא רואים בהחלטה זו סוף פסוק והם נערכים כדי לסכל את המהלך בשני מישורים: המשפטי והציבורי.
אל-על מבין את חששם של התושבים, אך אומר נחרצות כי הטענות לחוסר הגינות וחוסר מקצועיות שהופנו כלפי העירייה אינן מוצדקות. "צריך להבין איך פעלנו, אין פה רשלנות ואין פה לחצים", הוא מסביר. "אני יכול להבין את החשש של התושבים ובגלל שאנחנו מבינים את החששות, לא נפנפנו אותם, ישבנו איתם לאורך כל הדרך. ובאופן חסר תקדים, אני לא מכיר מקרה כזה בבאר-שבע, אחרי שכבר קיבלנו שתי חוות דעת עצמאיות, ראש העירייה אמר להם שניקח חוות דעת שלישית של מומחים שהם ימליצו עליהם, מה עוד אפשר לעשות?".
אל-על טוען שהמחאה נגד אנשי העירייה ירדה לפסים אישיים. "הטענות שנשמעות כלפינו: חוסר הגינות, חוסר מקצועיות וכל מיני אמירות על שחיתות, תסתכל בפייסבוק שלהם. אנשים שולחים לי את התגובות שלהם עליי, על רוביק. קשה לי שהביקורת היא אישית לבנאדם".
אתה לוקח את המחאה שלהם באופן אישי?
"אני מצר מאוד על הטרמינולוגיה, על הסגנון של המחאה שנהפך למשהו שהוא מאוד פוגעני. אפשר לא להסכים, זה בסדר, אני בעד מחאות ואני בעד הידברות. אני חושב שהטקטיקות שהמתנגדים במקרה הזה נקטו, הן טקטיקות שגרמו להם רק להפסד. כי אם היתה יותר הידברות לא היו האשמות כאלה קשות, ולא היו עושים מזה משהו שהוא שחור ולבן".
"הם רצו שתישאר חנייה (במקום בניית מגורים בחניון הגרנד - י.ל). סליחה?! תהיו ריאלים, זה לא יקרה. יש פה יזם על תב"ע בתוקף, מדובר בשטח פרטי, הוא רוצה לממש את הזכויות שלו וזה בסדר. התפקיד שלנו זה לוודא שהוא עומד במשימה מבחינה תנועתית ואקלימית. אגב, לכל בעיה יש פתרון, יש בעיה בתנועה כפי שהיא מציינת (אינג' כספית - י.ל) ויש גם פתרונות. מי שמוביל את התושבים במחאה הזאת, הוביל אותם בצורה קיצונית מדי, לדעתי בצורה שהובילה אותם להתרסקות לתוך הקיר".
חרף המשקעים שנוצרו בין העירייה למתנגדים, אל-על מספר כי העירייה מנהלת התדיינות עם היזם מחברת 'מליסרון' כדי לשפר את התוכנית. "יש מחשבה שעלתה גם בוועדה המחוזית של הוספת מתנ"ס בשטח לטובת השכונה", הוא מצהיר לראשונה ומוסיף כי הוא באמת ובכנות מצר על התחושה בקרב חלק מהתושבים המתגוררים בסמוך לגרנד קניון. "אף על פי שפעלנו לאורך כל הדרך במקצועיות, בשקיפות ובניקיון כפיים, יתכן שנכון היה לפתוח בהידברות יזומה איתם עוד טרם התנגדותם".
המאבק לא ממריא
מאבקים לא זרים לאל-על שלוקח חלק פעיל במאבק להקמתו של שדה תעופה בינלאומי משלים לנתב"ג בנבטים. על אף שהושגה הסכמה רחבה וחד משמעית בקרב חברי כנסת וראשי רשויות לגבי הקמת השדה בנבטים וגם החברה להגנת הטבע תומכת בהקמת השדה בנבטים, במערכת הביטחון גורסים כי הקמת שדה התעופה הבינלאומי בנבטים תיפגע בפעילותו של חיל האוויר וכי המרחב האווירי בו פועל חיל האוויר יצומצם משמעותית, אם אכן תופעל בו תעופה אזרחית.
אל-על סבור כי במאבק זה, הוויכוח העקרוני הוא לא על העברת אוכלוסיות או משרתי קבע, אלא על דמותו ומקומו של הנגב בדורות הבאים. "כשמסתכלים על המדינה כולה ורואים את החזון שלה, אז לאן יש לה לגדול?", שואל בקול אל-על, "את הגליל צריך לשמר כאזור נופש ותיירות עם כל ערכי הטבע שיש בו והיערות. המרכז פקוק ורק יגדל ויהפוך להיות יותר צפוף. אז נשאר רק הנגב".
כדי שהנגב יפרח, אל-על סבור שיש להביא לאזור מנועי צמיחה מרכזיים ולאומיים. שדה התעופה בנבטים הוא אחד מהם. "שדה תעופה בנבטים הוא עוגן סופר חשוב", אומר אל-על המכהן כחבר בוועדה הארצית לתכנון ובנייה, שהורתה לתכנן את הקמת שני שדות התעופה ברמת דוד ובנבטים, ולאחר מכן תכריע על הביצוע. אולם התנגדות חיל האוויר מסכלת בשלב זה את התוכנית להקמת שדה התעופה בנבטים.
אל-על ממשיל את התנגדות חיל האוויר לתחום הנדל"ן. "נגיד שאתה בעל קרקע ויש לך חזקה על הקרקע, פתאום בא מישהו ואומר לך 'תן לי חתיכה', אתה תהיה מוכן? לא, כך מתייחס חיל האוויר לנכסים שלו. הוא רוצה בלעדיות של כל שטח האוויר של הנגב, וכל הזמן, הם אומרים 'משיקולים ביטחוניים'".
אתה מאמין שבסופו של דבר יכריעו לטובת נבטים?
"אגיד לך, אני לא דון קישוט, אני לא נלחם בטחנות רוח, מראש ידענו שאנחנו יוצאים פה למסע ארוך, קשה מאוד, מאבק לא פשוט, ושהסיכוי בו הוא לא גבוה. אחרים חושבים שבמאבק הזה אני קצת משוגע, אבל הפרויקט הזה כל כך קריטי לנגב, לא יהיה דבר כזה עוד. מעבר צה"ל דרומה שדיברנו עליו קודם, הוא קמצוץ מההשפעה שיהיה לפרויקט הזה, פרויקט כזה ישנה את הנגב מקצה לקצה".
לעניות דעתו של אל-על, מי שיכול להכריע בסוגיה אם שדה התעופה יקום בנבטים הוא ראש הממשלה, בנימין נתניהו. אל-על לא מרים ידיים ולמרות שהסיכויים ששדה התעופה יוקם בנבטים לא גבוהים, הוא עדיין שומר על אופטימיות זהירה ומקווה כי מטה המאבק המשותף שהוקם מטעם רשויות בצפון ובנגב יישא פרי.
מחפש איזון
"התחדשות עירונית" זהו צמד מילים שמרבים להשתמש בו כאילו טמונים בו כל הפתרונות. אולם בפועל, בבאר שבע מתוכננת בניית שכונות חדשות בפאתי העיר שלבטח יגרמו להגירה של זוגות צעירים מהשכונות הוותיקות לחדשות, ומעבר של 'משפרי דיור' למיניהם, מגמה שתגרום לשכונות הוותיקות אשר הוקמו בשנות ה־50 וה־60 של המאה הקודמת להישאר הרחק מאחור.
כיצד אתם שומרים על איזון שהמעבר לשכונות החדשות לא יפגע בשכונות ותיקות?
"איזון זו מילת הקסם. הסכמי הגג שאנחנו חתמנו עם ממשלת ישראל על הקמת 20 אלף יחידות דיור לשיווק בחמש שנים יוקמו בעיקר בפאתי העיר ולא בליבת העיר. רק שכונה אחת מתוכננת בליבת העיר, בשטח של אצטדיון 'וסרמיל' לשעבר. אומרים לנו, 'מה פתאום אתם בונים בשטח הבנוי? כביכול הצפוף, חסר שטח? תבנו מסביב'. אנחנו רוצים לבנות מסביב, ומנגד, בצדק אתה בא ואומר, 'מה אתה בונה בחוץ ומה עם השכונות הוותיקות?' לכן מילת המפתח היא איזון, בסוף צריך לאזן בין שתי המגמות האלה".
איך עושים את זה?
"האיזון מתבצע בכך שאנחנו מקדמים תכניות מיתאר. אוטוטו תאושר תוכנית מיתאר לשכונה ג' בגלל הייחודיות שלה. יש בה מוסדות עוגן מטרופולינים שאין בכל שכונה. יש לה המון פוטנציאל, התוכנית קובעת התחדשות עירונית, חלק פינוי־בינוי, חלק תמ"א 38, חלק מהמקומות שרוצים לשמר אותם, משאירים איך שהם".
"ראש העירייה פועל על מנת להבטיח כי חלון ההזדמנויות הייחודי העומד בפני באר שבע לא יפוספס. ואם נפספס אותו, לא נסלח לעצמנו. תפקידנו כסגני ראש העירייה וכחברי מועצה לסייע לו, כל אחד במסגרת אחריותו, על מנת להגשים את ייעודה של העיר בכל התחומים: בתכנון העיר, בחינוך, בכלכלה, בתעסוקה, בתרבות, בספורט ובכל שאר תחומי החיים".
ומה השאיפות האישיות שלך לעתיד?
"היו לי הזדמנויות ועדיין יש לי הזדמנויות ללכת למישור הארצי. סירבתי לכל ההזדמנויות האלה, כי אני הולך עם רוביק דרך ארוכה קרוב ל־20 שנה. אנחנו שותפים לאותו חזון, לאותה גישה. כשהיינו צעירים, חלמנו על מה שאנחנו רוצים לעשות עם העיר שלנו ואנחנו מממשים את זה היום. זאת זכות גדולה, ואני לא מוותר על הזכות הזאת כל כך מהר".
