ביום שלישי השבוע טסה ראש מועצת ירוחם, טל אוחנה, לארצות הברית למשימה יוצאת דופן. אוחנה אמורה להשתתף השבוע בכינוס בינלאומי בניו־יורק העוסק בסוגיית הקנאביס הרפואי ולנאום בו על החזון להפוך את ירוחם למרכז תעשיית הקנאביס הרפואי בישראל. זאת ועוד, היא צפויה להיפגש בניו יורק ובמיאמי עם יזמים שהביעו התעניינות להשקיע במיזמים בתחום תעשיית הקנאביס הרפואי בירוחם.
"תעשיית הקנאביס הרפואי עשויה להיות בשורה גדולה לירוחם ולעתידה הכלכלי", אומרת אוחנה השבוע בשיחה עם ידיעות הנגב. "זו נקודת אור משמעותית באשר לפיתוח מקורות תעסוקה בירוחם לאחר שמפעלים נסגרו כאן. הפרויקט הזה הוא בהחלט חלופה מתאימה למשבר התעסוקה ביישוב".
מחלום למציאות
רעיון הקמת תעשיית קנאביס רפואי בירוחם נולד לפני כארבעה חודשים. יזם מתחום הקנאביס ביקש לבדוק את האפשרות להקים חממה למחקר, פיתוח וייצור קנאביס לצרכים רפואיים במבנה ששימש את מפעל 'נגב קרמיקה' שנסגר לפני כשנה וחצי. תחילה נשלל הרעיון בשל התדמית השלילית שדבקה בקנאביס, אבל ככל שחלף הזמן, ולאחר שנודע שגם מפעל 'אמיליה קוסמטיקס' בעיירה עומד להיסגר ולפטר את עובדיו, הפך הרעיון להקים חממת קנאביס רפואי בירוחם לתוכנית שהולכת וקורמת עור וגידים.
זמינות הקרקעות לחקלאות באזור, האקלים המדברי הנוח ושטחי התעשייה שהתפנו הפכו את ירוחם לאטרקטיבית עבור מי שמעוניינים להיכנס לתחום הקנאביס הרפואי. לירוחם, יש לציין, יש תוכנית בניין ערים (תב"ע) הכוללת כ־5,000 דונם מאושרים לחממות חקלאיות שאפשר להקצות מיידית לגידולי קנאביס.
לפני כחודשיים נערך באולם המתנ"ס המקומי כינוס "גרינגב" בהשתתפות עשרות יזמים, אנשי עסקים ונציגי משרדים ממשלתיים. בכינוס דיברו על הכוונה להקים בעיירה הדרומית מערכת חקלאית של חממות לייצור צמחי קנאביס, מערכת מחקר ופיתוח, מערכת של מפעלים למיצוי הצמח, וכמובן מרכזים לוגיסטיים לשיווק התוצרת.
מה שהיה תחילה חלום פרוע הופך אט אט לתוכנית שבקרוב תיושם בשטח. בסוף השבוע שעבר ביקרו בירוחם יותר ממאה נציגים של חברות מתעשיית התרופות שנפגשו עם נציגי משרדי ממשלה רלוונטיים כדי לקדם את התוכנית להקים חממות קנאביס בירוחם.
"בקרוב יפורסם מכרז לשטחים חקלאיים שייאפשר גידולים בחממות חקלאיות לגידול קנאביס", מבשרת אוחנה. "בנוסף, שני קונצרנים גדולים בליווי קרנות וחברות בינלאומיות מתמודדים על הקמת חממה טכנולוגית בתחום הקנאביס הרפואי כאן בירוחם. להערכתי, בתוך חצי שנה כבר יהיה כאן המפעל הראשון לייצור וייצוא תרופות ותכשירים על בסיס קנאביס רפואי".
עם זאת, יש לזכור שהמאמצים להפוך את ירוחם למעצמת קנאביס רפואי עדיין נתקלים במכשול תקציבי מצד משרד הבריאות ומשרד האוצר. אומנם בשעתו התקבלה החלטת ממשלה בנושא ייצוא של מוצרי קנאביס רפואי לחו"ל, כשעל משרד הבריאות הוטלה האחריות לפקח על הנושא, ואולם במשרד הבריאות טוענים שמשרד האוצר טרם תקצב את התקנים הדרושים למשימה זו. במשרד האוצר טוענים לעומת זאת שהנושא יידון מול משרד הבריאות. טל אוחנה אופטימית. "המשרדים הממשלתיים הנוגעים בדבר טוענים שבחודשים הקרובים ייפתר הנושא התקציבי", היא אומרת.
להלבין את החממות
מתברר שבמגרש הקנאביס הרפואי בנגב יש עוד שחקנים וגם במועצה האזורית רמת הנגב מגלים עניין רב בנושא.
"אני מאוד מאמין בזה", אומר לידיעות הנגב ראש המועצה האזורית רמת הנגב, ערן דורון. "כולנו יודעים שהמציאות היא מטורפת. יש כאן באזור המון קנאביס לא חוקי. ההערכה היא שבאזור שלנו פועלות כ־200 חממות באופן בלתי חוקי, חלקן גם בשטחי אש של צה"ל. כל חממה כזאת מייצרת כשני מיליון שקל בשנה, כך שמדובר במאות מיליוני שקלים ששוק הקנאביס הלא חוקי מגלגל מדי שנה".
לדורון יש רעיון יצירתי בנושא. "במידה שתהיה לגליזציה בתחום הקנאביס", הוא אומר, "אפשר לנצל את היכולות המוכחות של החברה הבדואית ולאפשר להם להיות חלק מהתהליך הזה".
כלומר, הרעיון הוא להלבין את חממות הקנאביס באזור?
"במידה שתהיה לגליזציה אני מציע שאזורים ברחבי הנגב יוכרו כשמורות קנאביס ויתקיים הליך של הכשרת חממות הקנאביס. לסיפור הזה יש היבטים חקלאיים, תעשייתיים וגם תיירותיים".
נשמע רעיון קצת נועז.
"מדינות נחשלות אישרו את גידול וייצור הקנאביס, ולא קרה אסון. בשבוע הבא אני פוגש את מושל קולוראדו שבארצות הברית ואחד הנושאים שיעלו באותה פגישה הוא לאמץ את המודל הזה באזור עבדת והר הנגב. זה אזור שאפשר לעשות שם גידול של קנאביס ובמקום לעסוק בפשע, יעסקו שם במשהו חוקי. כל הסיפור הזה הולך ומתרחב, אז בואו נחשוב על משהו יותר יצירתי. יש פה הזדמנות גדולה לעשות חקלאות ייחודית. יש כאן פוטנציאל לכך".
אבטחה מסביב לשעון
עשרות חקלאים מיישובי הנגב המערבי הגישו בשנים האחרונות למשרד הבריאות בקשות להקים חוות קנאביס. אותם חקלאים רוצים להפוך את גידול הקנאביס לענף חקלאי לכל דבר, מכניס יותר וכדאי יותר מבחינה כלכלית, בייחוד על רקע המשבר הפוקד את ענף החקלאות בישראל.
נכון לעכשיו, אף שמרבית החקלאים כבר קיבלו היתר להתחיל בתכנון ובהקמה של החוות, רק מעטים מהם אכן מימשו את ההיתר. מתברר שרק שלושה יזמים הרימו את הכפפה והקימו חוות לגידול וייצור קנאביס רפואי.
כדי לגדל קנאביס צריך להקים שרשרת ייצור מורכבת הכוללת חממות ומשתלות, חדר עבודה, חדרי ייבוש וקירור, מעבדה, חדר אריזה וחדר ציוד - עניין לא זול בכלל.
רצינו לשוחח עם חקלאים שכבר מגדלים קנאביס רפואי, אבל מתברר שחוות קנאביס רפואי הן עסק ממודר שמאובטח 24 שעות ביממה, שבעה ימים בשבוע. איש מהחקלאים העוסקים בתחום לא היה מוכן להתראיין בנושא. הרגישות שבגידול קנאביס על כל היבטיה עושה את שלה.
עסק לא זול
"בגדול אנחנו בתקופה של יישום הרפורמה בתחום הקנאביס הרפואי, ואז נוצר פוטנציאל לכניסה לענף חקלאי חדש", אומר יועצה המשפטי של תנועת המושבים ויו"ר אגף הקרקעות בתנועה, עו"ד עמית יפרח. "מדובר בענף עתיר השקעה שמחייב השקעה של כמיליון וחצי שקל לכל דונם. כדאיות כלכלית של מיזם כזה היא רק משמונה דונם ומעלה, כך שחקלאי צריך להשקיע לפחות כעשרה מיליון שקל כדי להגיע לכדאיות כלכלית בהקמת החווה. ברור שלמרבית החקלאים אין את ההון העצמי הזה ולכן הם מכניסים לנחלות שלהם גם משקיע חיצוני. מי שלמד את התחום מבין שאין הרבה בעלי נחלות שרוצים להיכנס לתחום ויודעים להביא את סכום ההשקעה הראשוני שדרוש כדי להתחיל, ולכן הם מחפשים משקיעים ברוב המקרים".
איך מגשרים על הסוגייה הזו?
"ברוב המקרים תקום חווה בהשקעה משותפת של החקלאי ובעל הנחלה ביחד עם משקיע בעל הון. אנחנו לא רוצים להגיע למצב שהחקלאים מספקים רק את הקרקע ומכסת המים שלהם, ללא מעורבות בתהליך. צריך לאשר בהסכם השותפות בין הצדדים שאכן יש כאן שותפות פעילה ושהחקלאי מעורב בגידול אצלו בקרקע".
נכון לעכשיו, כמה חוות קנאביס רפואי פועלות באזור הנגב?
"יש כבר חווה אחת פעילה זה כמה שנים באחד המושבים במועצה האזורית אשכול ועוד כעשר חוות נוספות נמצאות בהליכים לקראת הקמה בשטחי המועצות האזוריות אשכול, בני שמעון, מרחבים ושדות נגב. ההערכה היא שהן יוקמו במהלך השנים הקרובות והחקלאים ייכנסו לענף גידול הקנאביס הרפואי. אנחנו מבחינתנו מלווים את החקלאים בנושא הזה על מנת לקדם ולייצר פלטפורמות ליותר ויותר חקלאים".
דרושים שטחים נרחבים
סוגיית הקמת חוות לגידול קנאביס באזור הנגב המערבי נידונה לפני כשנה וחצי במינהל התכנון במחוז הדרום. משתתפי הישיבה התבקשו לאשר אז תוכניות או מתן היתרי בנייה לגידול קנאביס רפואי במושבים ובקיבוצים באזור הנגב.
מהבקשות למתן ההיתרים עלה כי לחוות הגידול נדרשים שטחים נרחבים עבור בניית מבנים מקורים שיישמשו לבניית מעבדה, מחסן ומרחבים מוגנים. כמו כן נדרשות גדרות ומערכות מיגון מפני גניבות בגלל השימושים האחרים של קנאביס.
באותה ישיבה הובהר שכמה יישובים שבהם הוגשו בקשות להקים חוות קנאביס מתנגדים להקמת החוות בתחומיהם כיוון שהן עלולות ליצור מוקדי פשיעה וגניבות. כמו כן הקמת חוות קנאביס הן עשויות ליצור מגבלה של שמירת מרחק משימושים אחרים ולצמצם את הפעילות החקלאית של בעלי הנחלות הגובלות בהן.
בסופו של הדיון הוחלט שהיקפי הבנייה המרביים להקמת החוות במושבים יהיו לפי מדיניות משרד החקלאות הקובעת שטחים רחבים יותר בחלק החקלאי ושטחים מצומצמים יותר בשטחים הפתוחים של היישוב. כמו כן הוחלט שהיתרי הבנייה יינתנו בכפוף להנחיות המקצועיות של משרד החקלאות.
באשר להקמת חוות לגידול קנאביס רפואי בקיבוצים הוחלט שחווה תוקם בתחום התוכנית המתירה הקמת חממות ומבנים חקלאיים, כולל זכויות בנייה, בשטח שהייעוד שלה מוגדר מבני משק או קרקע חקלאית.
הזדמנות לענף
כך או כך, הקמת חוות לגידול קנאביס רפואי באזור הנגב תופסת תאוצה. הרפורמה המתוכננת בתחום הקנאביס לצרכים רפואיים ומתן ההיתרים הראשונים להקמת חוות לגידול וייצור קנאביס יוצרים הזדמנות לענף החקלאות, התעשייה ובייחוד לתעשיית התרופות.
בכינוס בנושא שהתקיים לפני כחודשיים ציין ראש היחידה לקנאביס רפואי במשרד הבריאות, יובל לנדשפט, כי "בשביל לממש את אותה הזדמנות צריך להיות מקצוענים. הבסיס הוא מתודה קלינית ברורה וסדורה. אני מניח שהעניינים הבירוקרטיים בין משרד הבריאות לאוצר ייפתרו בקרוב ונוכל לעמוד בהחלטת ממשלה ולהתחיל לייצא קנאביס רפואי בתוך שישה חודשים. על מנת לממש את הפוטנציאל צריך להקפיד על אדיקות ועל מקצוענות".
יו"ר מרכז המועצות האזוריות וראש המועצה האזורית מרחבים, שי חג'ג', אומר השבוע ל"ידיעות הנגב": "הקנאביס הרפואי הוא תחום חדש, מתפתח, חדשני והייטקיסטי שיסייע לקופת המדינה. גם בתחום החקלאי הזה ישראל כבר נחשבת למעצמת כוח וידע עולה. מרכז המועצות האזוריות פועל ויפעל להקלה על הרגולציה וקידום חוק החקלאות. התפקיד שלנו הוא לסייע לחקלאים".
ממשרד הבריאות נמסר בתגובה לפנייתנו בנושא: "אכן הוגשו עשרות רבות של בקשות על ידי יזמים מהנגב, קיבוצים, מושבים וגורמים פרטיים. רובם המכריע קיבל היתר להתחיל בתכנון והקמה. מעטים מהם אכן התחילו בתהליך להקמת חוות ריבוי וגידול לקראת רישוי ובודדים, שלושה בלבד, סיימו את ההקמה והתהליך וקיבלו רשיון".
