אשר קשר //
תשבצי היגיון היו תמיד אגוז קשה לפיצוח מבחינתי, אתגר בלתי פתיר ותסכול תמידי. גם כשהצצתי בפתרונות לא ממש הצלחתי לרדת לפשרן, אבל השבוע נפל דבר.
הפגישה עם נציגי "קהילת ההגיונרים בישראל", כמו שמכנים את עצמם מחברי תשבצי ההיגיון ופותריהם, הבהיר לי שיש סיבה לכישלוני רב־השנים: אף שההגדרות כתובות בעברית, הייתי אמור להתייחס אליהן כאל שפה אחרת שחלים עליה חוקים שונים ומשונים.
4 צפייה בגלריה
ההגיונרים. ליאור ליאני, טלי רובינשטיין, זאבי דורון, אבי ועדי גבעון, נתי בר | צילום: אבי מועלם
"אתן לך דוגמה", אומר ליאור ליאני, מחבר תשבצי היגיון זה 25 שנה והמפיק והמנחה של כנס "ההגיונריה ה־13" שיתקיים בראשון לציון בשבוע הבא במסגרת כנס השפה העברית. "'הקרקס יסתדר בלי החיה. די לו בקוסם'. שים לב, האיות חשוב, לא הניקוד".
בעודי מפתח מחשבות אובדניות ליאני שולף. "הפתרון: הארי פוטר. מחד גיסא, הארי פוּטר, כלומר האריה פוטר והקרקס יסתדר בלעדיו. ומאידך גיסא, הארי פוֹטר, כלומר הקוסם".
אורגזמה הגיונרית
אמנון בירמן מירושלים, שחיבר אלפי תשבצי היגיון, טוען שכדי לעבור מתשבצים רגילים לתשבצי היגיון נדרש סוויץ' בראש:
"זה לא קל אבל משתלם. ממש עונג", הוא אומר ומדגים: מה זה 'שפנים רעבים מתייסרים בגדול?'. והתשובה, שכמובן לא פענחתי: 'נקרעים לגזרים'.
אגב המילה עונג, רבים מההגיונרים ששוחחתי עמם השוו בין הרגע המכונן של פתרון חידת היגיון לאורגזמה.
איך מגדירים חידה לאורגזמה?
ליאני: "מה שעשתה הפדיקוריסטית זה השיא (עור+גזמה)".
דקל בנו: "ואז גמרה (שיכול אותיות+אסוציאציה)".
ליאני: "הרעיון הוא להסתכל על המילים שמולך ולקרוא בין האותיות, לעבד ולאחד אותן וליצור מילה חדשה בעלת משמעות שונה. בסך הכל צריך דמיון, קישורים פונטיים ויכולת לדלג בין עולמות מילוליים. למשל, מה זה בעל מלון מפנטז על נשואה שמנמונת?".
זה בסדר אם לא הצלחתם. גם אני הצצתי כדי לראות את התשובה: "תפוסה מלאה". מצבי לא השתפר גם אל מול החידה: שני משרדי ממשלה בלי טיפת בושה. (התשובה: חוצפנים - משרד החוץ ומשרד הפנים).
וגם לא כשהתברר ש"עץ בסתיו" הוא בעצם: אין עליו. ממש פשוט וקל.
לראות מעבר למילים
"פתרון תשבצי היגיון הוא בדיוק כמו לימוד שפה חדשה, צריך ללמוד את כללי השפה כדי להשתמש בה נכון", אומר ליאני, מושבניק מאביגדור, נשוי ואב לשש בנות, מהנדס מערכות באלתא.
"התחלתי לפתור תשבצי היגיון בגיל צעיר. משחקי המילים קסמו לי ופתרתי תשבצים שחיברו הגיונרים ותיקים כמו יורם הרועה, מחבר תשבצי ההיגיון הראשון בישראל, שהיה מועמד לפרס ישראל בשנה שעברה.
כשהייתי בצבא נהגנו לקבל את עיתון "במחנה", ותשבצי ההיגיון שם נראו לי חובבניים. יום אחד כתבתי לעורך שהייתי רוצה לחבר את התשבצים. לקח לי שבועיים לחבר את התשבץ הראשון שלי. היום לוקח לי שעתיים בערך. עניין של מיומנות".
לליאני יש תוכנת מחשב ובה אלפי הגדרות מסודרות לפי מספר האותיות ומיקומן במילה. "הגיונרים יכולים להמציא הגדרות בכל רגע ביממה, באמצע נסיעה, כשהולכים לישון, כשמתעוררים. המוח לא מפסיק לעבוד. העברית היא גן עדן למחברי תשבצים".
"מחברי תשבצי היגיון זקוקים לכושר מילולי, ליצירתיות, לידע כללי נרחב ולמשיכה למשחקי מילים", אומר דקל בנו (45), מחבר תשבצי ההיגיון של ידיעות אחרונות וגם כותב אצלנו. "בתשבץ היגיון המטרה היא לראות מעבר למילים. אנחנו פשוט רואים את האותיות בצורה אחרת. את 'פינת המתנה' למשל אני יכול לקרוא כפינת ה־matana".
להתגבר על הדמנציה
קהילת ההגיונרים הולכת וגדלה והיום חברים בה, על פי ההערכות, עשרות אלפי אנשים שממלאים בחריצות תשבצי היגיון, לבדם ובקבוצות. "מדובר בקהל מגוון מאוד", אומר בנו בגאווה, "נשים וגברים, רופאים ועורכי דין, שיפוצניקים ונהגי אוטובוס.
"יש פורומים שקשורים לתשבצי היגיון כמו פורום 'דיבורים על תשבצים' שבו מבקשים עזרה בהגדרות מתשבצי סוף השבוע וגם קבוצות פותרים בכל רחבי הארץ".
לכל אלה מצטרף גם המסלול האקדמי לפתרון תשבצים בחוג ללשון במכללת אחווה, בהנחייתו של ליאני. "יש גם ספר, 'מורה נבוכים לתשבצי היגיון', אבל החלום שלי הוא לכתוב משהו הרבה יותר גדול ומקיף", הוא אומר.
אפשר בכלל ללמוד את זה?
"בהחלט. זה ידע שאפשר לרכוש. בהתחלה זה נראה כמו סינית, אבל אם מתעמקים ונעזרים בפתרונות בתחילת הדרך מבינים את הראש של המחבר ואת ההיגיון מאחורי ההגדרות שלו".
עו"ד אילנה ראובנוב (43) מירושלים החלה בתשבצים קלים והמשיכה למסובכים. "ככל שמנסים יותר כך משתפרים. אתה לומד שיטות וטכניקות ומסתכל על אותיות בצורה אחרת", היא אומרת. "בדרך כלל אני פותרת לבד, ואם יש צורך אני מתייעצת בפייסבוק".
דגנית אנילי (60) מהר אדר גילתה את תשבצי ההיגיון כשפרשה מעבודתה ברשות השידור. "התחלתי לפתור תשבצי היגיון בחוג ביישוב. כשהוא נסגר התחלנו להיפגש בבתים של המשתתפות, וחוג הבית התרחב.
"זה ממכר ומלהיב ולפעמים אנחנו מסיימות גם לאחר חצות. ביום שישי אני כמובן מתחילה את העיתון מהסוף, מהחלק של התשבץ, ורק אז מתפנה לחדשות כי יש סדרי עדיפויות בחיים. ויש עוד אלפים כמוני".
טלי רובינשטיין (45) מתל אביב מעבירה קורסים בפתרון תשבצי היגיון לקשישים בבתי דיור מוגן ברחבי הארץ כבר 12 שנה.
"יש לי בעיקר משתתפות", היא מספרת. "אנחנו נפגשות פעם בשבוע ופותרות יחד תשבצי היגיון מהעיתון. לפעמים הן יכולות להיות תחרותיות מאוד. התלמידה הכי מבוגרת שלי היא בת 95 בעלת עברית מדהימה. היא אומרת שבזכות התשבצים היא מתגברת על הדמנציה שלה".
התשובה לבדידות
"במשך שנים היה לי חלום, לכנס יחד את פותרי תשבצי ההיגיון מכל הארץ לפגישה שנתית", אומר זאבי דורון. "פעם היינו מעטים. בשנים האחרונות המספר גדל ורצינו לתת תוקף לקהילה, לא רק במרחב הווירטואלי".
"בשנת 2006 פנינו לראשי עיריות. מאיר ניצן הרים את הכפפה ואירח אותנו ב"חביב", בית הספר העברי הראשון. חגגנו שם 50 שנה לתשבץ ההיגיון הראשון בעברית שכתב יורם הרועה בשנת 1956. כשהחל "כנס לשון ראשון" הפכנו לחלק ממנו. מי היה מאמין שיום אחד פותרי תשבצי היגיון ימלאו היכל התרבות שלם".
ליאני: "המטרה היתה להיפגש. יש הרגשה של בדידות בפתרון תשבצים. ההרגשה הזאת נעלמת פעם בשנה כשכולם רואים כמה חברים יש להם שדוברים את השפה הייחודית והנדירה שלהם".
איך פותרים חידת היגיון?
הטיפים של ליאני: הגדרה היא משפט שמורכב משני חלקים: ההגדרה המילונית והטריק.
כשניגשים להגדרה התעלמו ממשמעות המשפט במלואו
התייחסו אליו בחשדנות ובדקו מה החלק המילוני ומה הטריקי
הטריק הוא לרוב ביצוע מניפולציה באותיות שמרכיבות את הפתרון
שיטות אפשריות: לפרק את הפתרון לכמה מילים קצרות, לערבב את האותיות, לקרוא את האותיות מהסוף להתחלה, להכניס מילה בתוך מילה.
כנס לשון ראשון
השנה יעמוד כנס השפה העברית בסימן "עברית — כאן ועכשיו". עשרות אנשי אקדמיה, מרצים, אנשי רוח, חוקרים, סופרים, משוררים, יוצרים, שחקנים וזמרים ישתתפו במושבים ובהפקות מקור ייחודיות לכנס השפה.
להקת טיפקס מציינת 30 שנות יצירה עברית בהפקת מקור ותארח לראשונה את שירי מימון. אורח מיוחד: אליעד נחום.
ריטה במופע "כוחן של מילים ומנגינה". אורח: הראל סקעת.
"עברית נאווה", מושב מיוחד במלאת שנה למותה של המשוררת, המחזאית והסופרת נאוה סמל.
ערב ההגיונרים וקדש כל כולו לשעשועי מילים ולפיצוח חידות. דקל בנו יביא הגיגים ואנקדוטות מיומנו של תשבצאי. אמן אורח: אבשלום קור.
כנס השפה העברית, 5־9 בפברואר, היכל התרבות בראשון לציון.
