אשר קשר //
אחרי בילוי במחיצת חברי וחברות "המועדון הסגול", שהצבע על ראשם הוא רק חלק מהסגול שמלווה את גופם ואת נפשם, היה לי ברור ככומתת גבעתי שלראש הממשלה אין סיכוי להתקבל לשורותיהם.
"הסגול בשיער של ביבי הוא בכלל לא צבע", אומרת בביטול מעצבת השיער והמאפרת דנית אנקר (37) מחולון, מייסדת המועדון והנשיאה שלו. "הוא לא צובע, הוא פשוט משתמש בשמפו סילבר שיש בו מרכיב יודי בעל פיגמנטים כחולים וסגולים. כשהוא משאיר את השמפו על הראש יותר מכמה דקות הפיגמנטים הופכים את השיער לסגול".📷
גם אם היה צובע כהלכה, ספק אם ביבי היה מתקבל כאן בזרועות סגולות. מתברר שרעמת שיער, שפתון או סתם סוודר סגול אינם תנאי הקבלה היחיד.
חברי המועדון, כ־80 גברים ונשים בני 25 עד 80, מאמינים בכל לבם שסגול הוא לא רק צבע אלא ממש תכונת אופי שלא זכתה מעולם להכרה שהיא ראויה לה.
הם מתחזקים קבוצת ווטסאפ, נפגשים לשיחות נפש ומרגישים שתפקידם עלי אדמות הוא להביא את הסגול למקום שהוא ראוי לו.
"מבחינתי סגול זה דת", מעזה אנקר לומר. "יש בו עומק ומסר. כשאני רואה אדם סגול, גם אם הוא לא נראה כך מבחינה חיצונית, אני מזהה אותו אחרי כמה דקות שיחה".
איך את מזהה אדם כזה?
"אולי זה נשמע מוזר, אבל סגול הוא לא בהכרח צבע שיער או אוסף חפצים. סגול הוא השקפת עולם, עקרונות ודרך חיים. הוא מסמל מנטליות, מידות וערכים. יש אנשים שהם בפירוש סגלגלים באופי שלהם, גם אם אין להם שום אביזר סגול".
סגולה לבריאות
אנקר טוענת שנולדה פעמיים. לשם הוכחה היא שולפת תמונה שאפילו חדי העין יתקשו לזהות אותה בה. "נולדתי בפעם הראשונה כשנולדתי פיזית, ובפעם השנייה כשהורדתי 94 ק"ג ממשקלי.
"מיום שאני זוכרת את עצמי הייתי שמנה, ואנשים התייחסו אליי נורא. עד גיל 12 נאלצתי לעבור מסגרות פעמיים כי סבלתי מהצקות ומחרמות. אפשר להגיד שלא הייתי הטוש הכי סגול בכיתה. כשאת גדולה ולא מקובלת אוטומטית את הופכת לחסרת הערכה עצמית. חשוב לך מאוד לרצות את כולם, העיקר שיהיו לך חברים.
"היתה לי בעיה של אכילה רגשית. פיציתי את עצמי באוכל. כשישבתי במסעדה הייתי חייבת להזמין הכל מהכל. ניסיתי לרזות במסגרות שונות, עליתי וירדתי, חייתי חיים של אקורדיון. בשלב כלשהו השלמתי עם המצב וחשבתי שאמות שמנה.
"למרות המשקל הצלחתי בחיים: התחתנתי עם דודי, גם הוא מעצב שיער, בניתי עסק מצליח וגם שימשתי פרזנטורית של העסק שלי, בסגול כמובן".
לפני שלוש שנים, כששקלה 158 ק"ג, השתתפה בתוכנית הטלוויזיה מלחמת המינים. "ראיתי את עצמי בתוכנית, זזה ומדברת עם כל הגודל הזה, ולמרות שעפו עליי שם ורקדתי כמו מדונה באמצע הקניון, פתאום התעוררתי על עצמי", היא אומרת. "אמרתי, 'וואו, איך הגעתי למצב הזה?'. אבל יותר מזה, הבנתי עד כמה אין לי הערכה עצמית. ראיתי מהצד כמה אני לא אוהבת את עצמי".
כעסת על עצמך?
"אנשים סגולים לא משתמשים במילה כעס. הם מקבלים הכל באהבה. היום יש שידורים חוזרים מדי פעם, וכשאני צופה בהם אני מרגישה מחוזקת מאוד כי ברור לי שלשם אני לא חוזרת, לא בקדנציה הזאת.
"35 שנה של שומן הספיקו לי. להיות שמנה זה הרבה מעבר למידת המכנסיים, הרבה מעבר לתחום הפיזי".
מה היה הטריגר שגרם לך לרזות?
"הבן שלי, יהב (בן שש). כשהבנתי שהמשקל שלי משפיע על חייו לא יכולתי לשאת את זה החל במתקני הלונה פארק שלא יכולתי לעלות איתו עליהם וכלה במסעדות ובתי קפה שלא יכולתי לבקר בהם כי לא נכנסתי לכיסאות. בגיל מסוים גם הבריאות החלה להיפגע. כשהמליצו לי על ניתוח שרוול הבנתי שזה הדבר הנכון לעשות".
לא חששת? זה ניתוח מפחיד ומסוכן.
"הרבה יותר מפחיד להיות שמן והרבה יותר מסוכן לחיות עם BMI 58. המוטו שלי הוא שהחיים מתחילים ברגע שהפחד נגמר".
אנקר נפרדה מ־94 ק"ג. היום היא שוקלת 67 ק"ג ונחשבת להצלחה גדולה של הניתוח. "אנשים חושבים שאם עשית ניתוח 'זה לא חוכמה'. הם לא מבינים שאחרי שנותחת את צריכה לסגל הרגלים חדשים, לשנות הכל, לעבוד על עצמך.
"לשבת במסעדה בפעם הראשונה אחרי הניתוח היה מפחיד: מה אני אזמין עכשיו? או הפעם הראשונה שיצאתי לבית מלון וירדתי לארוחת הבוקר, ומה אני אוכל, חתיכת מלפפון? לקחתי צלחת, הנחתי עליה פסטה אחת, מלפפון אחד ושמינית חביתה. בהתחלה זה קשה מאוד".
הרגע הגדול של אנקר היה כשטסה לחו"ל במשקלה החדש. "כל השנים יכולתי לקנות רק תיקים וכובעים בחו"ל, ופתאום, אחרי שנים של פשרות, אחרי שירדתי ממידה 54 למידה 38־36, נכנסתי לאטרף. כולם הלכו לאכול, ואני התנפלתי על חנויות הבגדים ולא הצלחתי לעצור.
"קשה להבין איזה שינוי מדהים עברתי בחיים שלי, זה כמו לחיות בשני קצוות עולם שונים ולהיוולד מחדש, כמו עיוור שמתחיל לראות. היום אנשים לא מזהים אותי. הם נכנסים למספרה, שואלים אותי איפה דנית, ואני אומרת, 'אני דנית', והם אומרים לי, 'לא, את לא דנית'.
"היום אני אשה בת 36 שנולדה מחדש. ניסיון החיים שלי כאשה שמנה שהפכה לרזה לימד אותי המון דברים על אופי האדם ומאפשר לי להעביר סדנאות שיש בהן מסר מעצים לנשים אחרות".
ואת עדיין סגולה אף על פי שרזית?
"ברור. סגול לא קשור למראה שלך, סגול זו תכונת אופי".
פלטה של צבעים
בצבע הסגול התאהבה אנקר לפני שנים. "מיום שהפכתי את הסגול לדרך חיים אני מרגישה שהוא מגן עליי, שאני יודעת מי אני ויודעת לזהות אנשים אחרים שיכולים להיות טובים אליי ולהתאים לי. לכן אני מצרפת לטירוף שלי אנשים נוספים, וטוב לנו יחד כקהילה".
ואין כאלה שרוצים לצבוע את השיער לסגול סתם ככה?
"ברור שיש. זה הרי הצבע הכי יפה בעולם. יש כאלה שזה אטרקטיבי בעיניהם ומבדל אותם מאחרים. זה גם יכול להיות קשור לסצנה חברתית או לחיבור עם מוזיקה וסרטים".
ואיך מתייחסים אלייך?
"זה תהליך. הרחוב הפך לסובלני. פעם הייתי מקבלת אמירות קשות, והיום התגובות נפלאות. חשוב לי לציין שהאמירות הקשות לא שינו את דעתי מעולם. זאת אני.
"בעיניי, כשאדם בוחר לשנות צבע שיער, סימן שהוא רוצה לשנות דברים נוספים בתוכו. ממני הוא מקבל לכאורה רק פלטה של צבעים, אבל אפשרויות השינוי נמצאת אצלו עמוק בנפש. הוא מחליט מי הוא יהיה, נורמטיבי או בועט.
"לי היה ברור שבחירת הצבע תעורר קול צעקה ואני רוצה לעורר, להתמודד, להטמיע ולהפוך את צבע השיער לחוויה חזקה ולא מתפשרת".
קבוצת הפייסבוק "המועדון הסגול של דנית אנקר" הושקה לפני כחצי שנה, באירוע שיזמה לטובת הסגלגלים שפגשה לאורך כל הדרך.
נכון להיום מסתפקים חבריה בפגישות מעת לעת במספרה שלה, שם הם מנהלים שיחות ורוקמים תוכניות התעצמות. קוד לבוש סגול: אין.
"כל אחד לפי ההרגשה שלו. אין אצלנו כללים", היא אומרת. "האנשים הסגולים תמיד יביעו את עצמם בדרך מרומזת: אחד בשיער, השנייה בלק, השלישית בשפתון והרביעי בקסדת האופנוע".
עם סגולה
כמו רבים מחברי המועדון, גם ענבר עוזרי (25) אינה מסתפקת בקצוות סגלגלים, וראשה בולט למרחוק בסגול זועק.
"אני באה מבית דתי, וההורים שלי היו קצת בשוק בהתחלה", היא מחייכת, "אבל עכשיו הם אוהבים את זה. גם החבר שלי מת על זה. כשהתחלנו לצאת דנית עיצבה את השם שלו על השיער שלי מאחור. הוא אמר שמעולם לא עשו בשבילו מחווה מרגשת כל כך".
מה אומרים לך על זה ברחוב?
"כל אחד אומר משהו אחר. ברור שזה מעיד עלייך משהו כשאת עושה מעשה כזה. במיוחד סגול. זה ברור מאליו שסגול זו תכונת אופי".
"סגול תמיד משך אותי", אומר טל גולד (25), "אבל משהו עצר אותי מלעשות את זה. רק לפני שנה החלטתי לצבוע סוף־סוף".
למה דווקא סגול? למה לא ירוק או כתום?
"בסגול יש משהו מרגש שמחזק אותי מאוד. הצבע הזה היה דומיננטי מאוד אצלי כל החיים. אני גיימר, והחברים שלי תמיד צבעו שיער. גם הדמויות שלי במשחקי המחשב היו סגולות תמיד. כשאני הולך ברחוב אני מרגיש כמו לייקים בפייסבוק, רק במציאות".
זיו דניאלי (31), מעכו במקור, מסתובב סגול כבר שנתיים וחצי. "אני פשוט אוהב ומאמין בצבע הזה", הוא אומר. "כבר היו לי צבעים אחרים בשיער בחיי, אבל באף אחד מהם לא הייתי שלם כמו עם הסגול. אני מאמין באנשים סגולים בכל לבי. זה לא מקרה, זה מוכיח את עצמו סטטיסטית".
אחת הנציגות הבוגרות של המועדון היא גליה זק־נבו (62), סגולת השפתיים מראשון לציון. את ראשה היא צבעה בסגול כבר לפני 13 שנה.
"בשנים האחרונות, אחרי שהתגרשתי, עברתי המון שינויים", היא אומרת. "עברתי דירה, החלפתי עבודה. לפני שלוש שנים צבעתי את השיער בסגול, אחרי שנים שבהן דילגתי בין צבעים שונים. וזהו. מאז אני סגולה.
"אני מאמינה בצבע הזה. לא סתם אומרים 'עם סגולה'. הצבע הסגול הוא סגולה להמון דברים. הוא צבע רוחני שמתאים לאופי שלי. אני אדם בעל נוכחות ועוצמה, והסגול מייצג אותי נאמנה".
איך הילדים שלך הגיבו?
"הילדים אהבו, והנכדים אפילו יותר. היום אני עובדת בגן ילדים והילדים מתים על זה. הם קוראים לי 'הגננת המחייכת עם השיער הסגול'".
