פרויקט המבשלות של ירוחם שהוקם לפני כשני עשורים היה לאורך השנים אחד המיזמים המוכרים בעיירה הדרומית, והמאכלים בצירוף סיפוריהן האישיים של משתתפות הפרויקט וניחוחות המאכלים עשו להם כנפיים לא רק בירוחם אלא גם ברחבי הארץ ובעולם.
הפרויקט, ביוזמת עמותת 'עתיד במדבר', הוקם כדי להוות לנשים המקומיות אפיק כלכלי להשלמת הכנסה וגם כדי להגביר את תחושת הלוקאל פטריוטיזם של תושבי ירוחם. כך הפך עם השנים פרויקט המבשלות של ירוחם למוקד תיירותי־קולינרי שמשך אליו מדי שנה כ־12 אלף מבקרים שהתארחו בבתי המבשלות ונהנו ממאכלים מהמטבח הטוניסאי, המרוקאי וההודי. ואולם, לפני כארבעה חודשים, עם פרוץ משבר הקורונה, פסקה מלאכת הבישולים והאירוח בבתיהן של המבשלות ומאז הן מושבתות מפעילות.
תחושות קשות
מנת הדגל של שולה כנפו, עוף וקציצות, עדיין ממתינה לסועדים שיבואו לביתה. "בכל אותם חודשים, מאז פרצה הקורונה, לא היתה לי עבודה ואני יושבת בבית", מספרת כנפו (64). "מדי פעם אני מבשלת למשפחות נזקקות. יושבת בבית בחוסר מעש. זה ממש בעייתי וקשה, במיוחד כשאני היפראקטיבית מה גם שאני מפרנסת את עצמי לבד".
איך עוברים את התקופה הזו?
"קודם כל אנשים עדיין לא מגיעים אלינו. התחושות מאוד קשות. זה לא פשוט. בעבר, לפני עידן הקורונה, היו מגיעים אלינו כ־400–500 אורחים מדי שבוע. היו מגיעים אוטובוסים מלאים באורחים שהיו אוכלים אצלנו. עכשיו אף אחד לא מגיע. זה קשה ומתסכל, גם כלכלית וגם נפשית".
שולה כנפו: "יש לי תחושה שמפעל החיים שלנו שבנינו בעשר אצבעות הולך ומתמוטט. הפרויקט הזה הרים אותי גבוה ועכשיו, לאחר ארבעה חודשים, אני חשה שאני חוזרת לאחור, כשלא היתה לי פרנסה"
בימים האחרונים נעשים צעדים לקראת חידוש הפרויקט?
"קשה להאמין, כשבאוויר מדברים על גל שני ועלייה בתחלואה של קורונה. בינתיים אני לא רואה את האור בקצה המנהרה. יש לי תחושה שמפעל החיים שלנו שבנינו בעשר אצבעות הולך ומתמוטט. הפרויקט הזה הרים אותי גבוה ועכשיו, לאחר ארבעה חודשים, אני חשה שאני חוזרת לאחור, כשלא הייתה לי פרנסה".
שומרות על אופטימיות
לאה פרג'ון־גרינברג (63), מורה בגמלאות, הצטרפה לפרויקט המבשלות של ירוחם לפני כ־13 שנה. בינתיים, כשהפרויקט למעשה מוקפא, היא מתקיימת מקצבת הפנסיה שהיא מקבלת ממשרד החינוך. "רעיון הקמת הפרויקט עלה בעקבות העובדה שבירוחם לא היו אז מסעדות", היא נזכרת השבוע. "לאחר שיצאתי לפנסיה ממערכת החינוך התחלתי לגשש לגבי הפרויקט הזה, ראיתי שזה מתאים לי והצטרפתי. עד פרוץ הקורונה זה היה מקסים. היו מגיעות אליי קבוצות גדולות של מבקרים. היה ביקוש גדול של מבקרים גם מהארץ וגם מחו"ל".
איזה מאכל היה הכי פופולרי בקרב המבקרים?
"המאכלים אצלי הם מהמטבח הטוניסאי. המאכל המועדף הוא הפקילה, תבשיל מיוחד של בשר ושעועית לבנה עם עלי מנגולד. היו הרבה מבקרים שאכלו אצלי וציינו כי המאכלים שלי מזכירים להם את בית סבתא ובית אמא".
ובינתיים התבשילים כבר לא מבעבעים בסירים.
"מאז שפרצה הקורונה הכל עומד. הפרויקט הזה העשיר את החיים שלי והיווה לגביי תוספת הכנסה מעבר לפנסיה שאני מקבלת, אבל הוא גם היה לי בגדר של תוספת עניין כשהייתי מבשלת ומארחת מבקרים מהארץ ומחו"ל. לפני כשבועיים ביקרו כאן 15 איש. השבוע הייתה אצלי עוד קבוצה של 14 איש. יש קצת ניצנים של חזרה של מבקרים. אני מאוד נזהרת".
מה זה אומר?
"אני פועלת לפי ההנחיות של התו הסגול עם כל המגבלות המתחייבות. אני מגישה למבקרים מנות אישיות ושומרת על ריחוק מהסועדים. אני שומרת על כל הכללים. אני בתחושה של חרדה, אבל מקווה שיהיה טוב. אני אופטימית. הרי בסופו של דבר מגפה מסתיימת מתישהו. אני יותר מוטרדת ומודאגת מהמצב הפוליטי במדינה".
במצב הולד
הפרויקט הוקם ביוזמת עמותת 'עתיד במדבר' והוא כולל כיום שש מבשלות ומבשל אחד. לדברי מנכ"לית העמותה, הדס ניסן, "מדובר בפרויקט לא רק קולינרי כי אם גם חווייתי ויוצא דופן שמעצים את הקהילה המקומית. רוב המשתתפות בו צמחו מהפרויקט הזה ויצאו ממעגל העוני והאבטלה וזה היווה עבורן מקור פרנסה".
מנכ"לית עמותת 'עתיד במדבר', הדס ניסן: "בבת אחת נקטעה הפעילות ועד כה הפרויקט לא חזר לעצמו. נכון לעכשיו פעילות הפרויקט של המבשלות עומדת על כ־20 אחוז מהפעילות שהיתה לפני עידן הקורונה"
וכל זה נקטע בגלל הקורונה?
"נכון. הפעילות של הפרויקט נפגעה אנושות. בבת אחת נקטעה הפעילות ועד כה הפרויקט לא חזר לעצמו. נכון לעכשיו פעילות הפרויקט של המבשלות עומדת על כ־20 אחוז מהפעילות שהייתה לפני עידן הקורונה. כמובן שהפרנסה נפגעה קשה ואנחנו לא יודעים מתי נוכל לחזור להיקף הפעילות של לפני הקורונה כדי להצליח לפרנס את המשפחות של משתתפי הפרויקט".
כדי להחיות את פרויקט המבשלות של ירוחם, כשברקע החשש מגל תחלואה שני, הפיקה עמותת 'עתיד במדבר' סרטון בן שתי דקות לעידוד התיירות הקולינרית בירוחם. חברת 'כימיקלים לישראל' סייעה במימון הפקת הסרט.
"ברור לנו שבשלב הזה לא יגיעו לכאן תיירים כל עוד השמיים סגורים", אומרת ניסן. "גם מבקרים מהארץ לא ממהרים לצאת מהבית ולהגיע לכאן. נפח הפעילות שלנו כיום הוא מאוד קטן. אנחנו מנסים לעבוד עם הקהל המקומי והציבור הישראלי במטרה להחזיר את הפרנסה למשתתפי הפרויקט. הכוונה שלנו היא לחשוף את הפרויקט בפני מי שמתכנן טיולים בתקופה הקרובה לאזור הנגב או לאילת, שיעצור בדרך ויגיע גם לירוחם.
"הסרטון שהפקנו מאפשר לצופים להריח את הקוסקוס ואת המפרום ולחוש את האווירה המיוחדת של הפרויקט הזה. יש כאן לא רק חוויה קולינרית, כי אם גם חשיפה לסיפורים האישיים והמדהימים של משתתפות הפרויקט. בינתיים אנחנו במצב של 'הולד' עם חשש להתפרצות הגל השני של הקורונה".
מזמינים ארוחה
לעזרת פרויקט המבשלות של ירוחם נרתמה גם חברת 'כימיקלים לישראל', במסגרת פרויקט "חושבים־עושים־קורונה".
לדברי ארז קמה, מנהל קשרי קהילה בכי"ל, "כחלק מהתמיכה שלנו בפרויקטים חברתיים בירוחם וביישובים אחרים בנגב, סייענו גם למבשלות בירוחם. סייענו בהפקת סרטון פרסומת ותדמית כדי לעזור להן בזמן שנאסר לארח או לפתוח מסעדות. מטרת הפרסומת היתה לעודד אנשים מכל הארץ להזמין כבר עכשיו מקום לארוחה ביתית מעולה בירוחם לסוף תקופת הקורונה. אנחנו בחברה מכירים את הנשים שבתוכנית המבשלות כבר שנים והן מלוות אותנו בכל פגישה או ביקור עם ארוחות צהריים נדיבות ונהדרות. הסרטון עוזר בצורה בלתי רגילה להשבת הפעילות".