אוראל חליוא (18) מהיישוב גבעות בר, בוגר בית הספר התיכון "מבואות הנגב" בקיבוץ שובל, מעביר את החופש הגדול בבילוי עם המשפחה, החברים מהיישוב, ובהתנדבות בקהילה עד מועד הגיוס בנובמבר בו יצטרך להתייצב בלשכת הגיוס ולהצטרף לשורותיה של יחידה קרבית.
3 צפייה בגלריה
אוראל חליוא. מתנדב בעמותת "לתת" לפני הגיוס
אוראל חליוא. מתנדב בעמותת "לתת" לפני הגיוס
אוראל חליוא. מתנדב בעמותת "לתת" לפני הגיוס
(צילום: הרצל יוסף)
במהלך החופש, חליוא וחבריו נמנעים מלצאת ממתחם היישוב, ולא מקיימים מפגשים גדולים. בנוסף, חליוא מספר שבמקום טיול משותף לחו"ל לפני הגיוס שתכננו כל החברים, הם מתכננים לנסוע לצימר בצפון. "תכננו טיסה לקרואטיה והקורונה שיבשה את כל התוכניות, האמת שגם הלימודים בכיתה י"ב השתבשו בגלל הקורונה אבל נסתפק בטיול בארץ", מספר חליוא.
חליוא הוא בן לעובדת מפעל הברום, רונית חליוא, ובמסגרת תוכנית של I.C.L לתעסוקת ילדי עובדים, הוא שובץ בעמותת 'לתת'. כל שידע על העמותה היה מפרסומים בתקשורת, ורק כשהגיע להתנדב גילה כמה העמותה היא חיונית. תפקידו בכוח הוא לזרז ולהכין חבילות וציוד שיוצאות ישר למשפחות נזקקות. "אני מרגיש סיפוק עצום להיות חלק ממערך בסדר גודל שכזה. עמותת 'לתת' עושה עבודת קודש ולא תמיד יש מספיק כוח אדם שיבצע אריזה של חבילות מזון. זו הרגשה נהדרת לדעת שבזכותך יש יותר חבילות שיגיעו ליותר אנשים", מספר חליוא.
התעסוקה ההתנדבותית שמצא אוראל חליוא היא פעילות שמעסיקה אותו בעיקר בימים שכמעט כל חבריו בצבא, והוא מתראה איתם לעיתים רחוקות. "הקורונה השפיעה בצורה קשה, רוב החברים שלי הם חיילים שלא יצאו מזה זמן רב לביתם, ולכן לא יצא לי להיפגש איתם הרבה, אלא רק לדבר איתם בשיחות וידאו דרך הנייד".

ילדי המרפסות

נטע נעמן (18) משכונת רמות בבאר־שבע, סיימה כיתה י"ב בצל הקורונה, ובחופש שנותר לה עד שהיא מתחילה שנת שירות, היא מכהנת בתפקיד רכזת הדרכה נמוכה בתנועת הצופים. במהלך החופש, חוץ מעזרה בשבט, היא נפגשת עם חברים במפגשים מצומצמים ובמקומות פתוחים.
"חברה מהחבורה שלי נדבקה בקורונה והכניסה את כולנו לבידוד בעבר, מאז אנחנו נזהרים מאוד", היא מספרת.
3 צפייה בגלריה
נטע נעמן. צריך להישמר
נטע נעמן. צריך להישמר
נטע נעמן. צריך להישמר
(צילום: הרצל יוסף)
נעמן היא בת לעובד במפעל ברום, יצחק נעמן, ובמסגרת תוכנית תעסוקת ילדי העובדים של I.C.L, היא שובצה למקלט לנשים מוכות בעיר. "לא ידעתי לאן אני נכנסת בדיוק, חשבתי שאני מגיעה למקום בעייתי וקשה וחששתי מעט", מספרת נעמן בגילוי לב.
אחרי ימים ספורים, בהם הכירה את הנשים השוהות במקלט, היא הבינה שזה המקום בו היא רוצה להתנדב במהלך הקיץ. "הכרתי נשים חזקות עם ילדים שעברו אלימות פיזית ומילולית ומתמודדות עם 'צלקות' לא פשוטות ונלחמות כמו לביאות על החיים שלהן. ראיתי צוות עובדים שעושה עבודה מבורכת עם המשפחות ופגשתי את הילדים המתוקים, עליהם אני שומרת במהלך היום בגן הילדים".
אנחנו חוזרים לקורונה ולמפגשים בצל המשבר, נעמן מספרת כי היא וחבריה מקפידים לשמור על קשר, אך נמנעים מהתקהלויות במקומות הומי אדם. "אנחנו כן נפגשים עם חברים, פשוט לא במסעדות ומרכזי קניות, אלא במרפסת של מישהו או באיזשהו פארק רחב ידיים כי אנחנו פוחדים ויותר שומרים על עצמנו, ויש לנו גם שיחות וידאו משותפות".

יותר מדי זמן חופשי

"ממש מתסכל אותי שלא הצלחתי למצוא עבודה כי יכולתי לחסוך כסף כדי לממן שיעורי נהיגה שאני רוצה ללמוד ולממן קניית ציוד לבית הספר", מספר בר פרץ, שעולה לכיתה י"ב בבית הספר התיכון אמי"ת טכנולוגי בבאר־שבע.
בעוד כחודשיים ימלאו לפרץ 17, ובתקופה של החופש הגדול הוא משתוקק לעשות משהו עם עצמו, וכל ניסיונותיו לחפש תעסוקה עלו בתוהו עד עתה. "ניסיתי למצוא עבודה בכמה מקומות ולא הצלחתי", מספר פרץ, "היו כאלה שאמרו לי שיחזרו אליי ולא חזרו, במקום אחר אמרו לי שהמנהלת תחזור ותיצור קשר, אבל זה לא קרה, הרגשתי שמנפנפים אותי ומתחמקים ממני ולא באמת רוצים שנעבוד".
3 צפייה בגלריה
בר פרץ. משתוקק למצוא עבודה
בר פרץ. משתוקק למצוא עבודה
בר פרץ. משתוקק למצוא עבודה
(צילום: הרצל יוסף)
בר פרץ, כמו יתר חבריו לספסל הלימודים, שומרים על קשר, דווקא לא דרך 'הזום' אלא במפגשים אקראיים, וכשהיצע הבילויים ירד באופן דרסטי עם סגירת מרכזי הקניות ואטרקציות הבילוי בסופי שבוע, המפגשים עם החבר'ה הם הבילוי העיקרי.
"האמת, רוב הזמן אני בבית, יוצא לי לפעמים להיפגש עם חברים, אנחנו מחליפים חוויות ומעבירים קצת את הזמן. אני מקווה שאמצא לי תעסוקה או פעילות התנדבותית כי אני אחד שאוהב להיות כל הזמן בפעילות, אוהב לעזור, מוזר לי שאני בבית ללא תעסוקה".
החששות לצאת מהבית הם לא רק מנת חלקו של בר פרץ, הורים רבים מודאגים שילדיהם יסתובבו במקומות הומי אדם. "אמא קצת לחוצה, היא כל הזמן דואגת ומבקשת ממני שכשאני יוצא להקפיד לשים מסיכה ולדאוג לשמור מרחק, ואני מבין את החששות שלה".
איך אתה מתכונן לחזור ללימודים כשברקע מדברים על הטלת מגבלות ולא ברור באיזו מתכונת יחזרו ללימודים?
"בינתיים אני מצפה לחזור לבית הספר ומקווה לסיים את הלימודים למרות שאני לא יודע מה הולך להיות".

דרך אחרת: בשביל הכסף ולמען הקהילה

פרויקט העסקת בני עובדים לפני גיוס בקהילה של חברת I.C.L (כיל) מתקיים זו השנה החמישית ברציפות. העסקת ילדי העובדים בקהילה היא מקור גאווה של החברה, ומשלימה ומעצימה את התרומה ואת המעורבות של חברת I.C.L.
אחת המטרות החשובות של התוכנית היא להגדיל את המודעות למעורבות חברתית גם בקרב ילדי העובדים ולהעמיק את הנכונות לפעול מתוך תחושה של אחריות ליצירת חברה טובה יותר. מקומות התעסוקה נבחרים בקפידה רבה ומתמקדים בעיקר בעמותות ובארגונים נושאי ערך חברתי עמם יש לחברת I.C.L שיתוף פעולה שוטף לאורך השנים. השנה, עקב התפרצות וירוס הקורונה, נדרשה החברה לבחור בקפידה מקומות המותאמים להנחיות הבריאותיות והתו הסגול למען שמירה על בריאותם של ילדי העובדים ובריאות האוכלוסיות הנתמכות.