לא למזומן, כן לגיהוץ. ועדת הכספים של עיריית באר שבע אישרה מסגרות אשראי מהבנקים בסכום כולל של 49 מיליון שקל בשנת 2011.
העיריה מחלקת את מסגרות האשראי בין כמה בנקים: השלטון המקומי - 21 מיליון, פועלים - 16 מיליון, לאומי - חמישה מיליון, מזרחי - חמישה מיליון, ואיגוד - שני מיליון. כמו כל חברה במשק, על מסגרות האשראי משלמת העיריה סכומים לא מבוטלים.
האשראי מחולק בין הבנקים, בין היתר, כדי למנוע מהרשות המקומית מלהיות כבולה לבנק כזה או אחר. בדרך זו העיריה יכולה גם לקחת הלוואות מכמה בנקים באותו מועד.
בישיבת ועדת הכספים שאל חבר המועצה משה ינאי את גזבר העיריה, תומר ביטון, מדוע לא מוצאים חלופות למסגרות האשראי. "אנחנו מדברים פה על
סכומים די גדולים. כל חצי אחוז זה הרבה כסף. האם לא כדאי לקחת הלוואה על סכום כזה, ואז הריבית תהיה יותר נמוכה?", שאל ינאי.
הגזבר ביטון השיב: "כל מה שאנחנו מבקשים זה מסגרת. אם אני צריך, אני מנצל אותה, ואם אני לא צריך - אני לא מנצל. אם אני לא מנצל, אני לא משלם ריבית".
למרות ההסבר של הגזבר, מתברר כי על הקצאת אשראי העיריה משלמת לא מעט כסף, והעלויות משתנות בין הבנקים. סכום האשראי בסך 49 מיליון שקל מהווה חמישה אחוזים מהתקציב השוטף של העיריה.
בעיריה הזכירו שהיקף הגירעון השוטף לשנת 2009 עומד על כשבעה מיליון שקלים, וישנם גם תב"רים (תקציבים בלתי רגילים) שהינם גירעוניים (כ־15 מיליון שקל). מדובר בשני תב"רים משנים 2004 ו־2005, אולם עד ימים אלה העיריה לא קיבלה את מלוא המימון שהובטח לה.
תב"רים אילו יועדו לשיפוצים במוסדות החינוך. אם הכסף לא יגיע מהמשרדים הממשלתיים הרלוונטיים, הסכום יצטרף לגירעון המצטבר של העיריה.