לאחר כשנתיים שהתפקיד לא אויש, אריק יעקב נבחר לתפקיד מנהל אגף איכות הסביבה בעיריית באר־שבע. יעקב (48) עובד מזה שמונה שנים בעירייה כסגן תפעול באגף איכות הסביבה. ועדת המכרזים בחרה בו פה אחד.
יעקב, בעל תואר ראשון ושני מאוניברסיטת בן גוריון ומאוניברסיטת ניו־יורק, נכנס לנעליו של נועם יחיאל אשר פרש מהתפקיד לפני כשנתיים. עוד לפני פתיחת המכרז, הביעו חברי המועצה תמיכה ביעקב למנותו לתפקיד, ביניהם חבר המועצה ויו"ר ועדת ביקורת, משה ינאי, שהתבטא באחד מדיוני המועצה ואמר כי "הוא ראוי לתפקיד, הוא עושה עבודה טובה".
עתה, עם בחירתו לתפקיד, עומדים בפני מנהל האגף הנבחר אתגרים לא פשוטים, והוא נדרש לטפל בסוגיות שמטרידות את התושבים ולמצוא פתרונות יעילים יותר בתחום הסביבה על כל היבטיה, ואין לו אפילו מאה ימי חסד. הנה חלק מהנושאים הבוערים שהוא יצטרך לתת עליהם דגש מיוחד.
פינוי פסולת
נדמה שבסוגיה זו לא נעשתה קפיצת מדרגה כפי שהיה מצופה מ"עיר ההזדמנויות", ועדיין הטיפול בפינוי פסולת, בעיקר בשכונות הוותיקות, בשטחים פתוחים ובמגרשים ריקים, מדשדש ולא יעיל. ישנם מקומות שהפסולת והלכלוך הפכו לסימן ההיכר שלהם, דוגמת הרחובות הנגרים, יהושע הצורף ויהודה הנחתום. נדרשת פעילות אפקטיבית ומשולבת כדי לשים קץ לתופעה, לא די בהצבת שלטי אזהרה ובפעילות הסברתית מקיפה ככל שתהיה, יש לבצע פעילות אכיפה נגד מפירי חוק בהתאם לחוקי העזר העירוניים.
מיחזור חכם
מיחזור ומיון פסולת הם חלק נכבד במאבק להגנת איכות הסביבה בה אנו חיים ובמטרה לעודד ניצול חומרים לשימוש חוזר. המתקנים לקרטון שהוצבו בתוך שכונות העיר ובאזורי התעשייה הינם רעועים, מתפרקים ובלתי יעילים, לעיתים הנזק גדול מהתועלת בשל הלכלוך שנגרם מסביב.
לא די בהצבת מתקנים כדי לצאת לידי חובה ולסמן וי, אלא יש לדאוג להציב מתקנים שישיגו תוצאות טובות ביותר. בימים אלו החלו במספר מקומות בהצבת מתקנים יציבים יותר, אבל הפתח הצר במתקן לא מאפשר להעביר קרטונים גדולים לתכולת המתקן.
שירות וקדמה
המוקד העירוני הוא הכתובת לכל בעיה, בקשה או תלונה של תושבים. הפנייה מתועדת באמצעות מוקדנית וזו מעבירה לגורמים האחראים את התלונה לטיפול. זהו אמצעי מקובל שקיים ברשויות ברחבי הארץ, אבל נחשב לאמצעי מעט מסורבל בשל העובדה שהטיפול מתארך ולעיתים נופל בין הכיסאות (לא תמיד תושבים מתלוננים על מפגע כזה או אחר).
בעיר מתוקנת ששועטת קדימה בתחומי ההיי־טק, הסייבר והחדשנות, ניתן לייעל את השיטה. כך למשל, לנצל את נוכחותם בשטח של עובדי אגף איכות הסביבה ועובדי אגפים אחרים, ואלה ידווחו על מפגעים ישירות לגורמים המוסמכים. זהו כלי נוסף לניצול מירבי של אמצעים ושיפור בטיפול באיכות הסביבה, קצת חשיבה יצירתית לא תזיק, אלא רק תסייע להשגת המטרה הסופית.
לטפל במוקשים
אחת המכות שמאפיינות את בירת הנגב הם גללי הכלבים ש"מעטרים" כמעט כל מדרכה בעיר. "העירייה הוציאה הודעות על קנסות כבדים שיוטלו על בעלי כלבים שלא יאספו את צרכיהם, אבל בפועל בכל השנים בהן אני מחזיק חיית מחמד בעיר, מעולם לא נתקלתי בפקח", אומר תושב העיר שמודע לכך שהאכיפה בנדון אינה פשוטה, אבל יש לו טענות כלפי הרשות המקומית: "אולי במקום לדבר גבוהה שייקחו שיעור מעיריית תל־אביב בנוגע לאכיפה בנדון. שם אף אחד לא מעז שלא לאסוף אחריו את צואת הכלב שלו. נמאס להרגיש שהמדרכות בעיר הן סוג של שדה מוקשים".
איפה העובדים?
שאלת נוכחותם של עובדי ניקיון שאמורים לבצע עבודות טיאוט ידנית, עולה בקרב לא מעט דיירים שמתלוננים על היעדר ניקיון בסביבתם ודורשים להחזיר את עובדי הניקיון כפי שהיה נהוג בעבר במקביל לעבודת טיאוט המכני.
בהקשר זה הבאנו את עמדתה של תושבת שכונת רמות (שביקשה להישאר בעילום שם) שאמנם מברכת על המינוי החדש, אך מלינה על הניקיון ברחובות העיר. "הלכלוך ברחובות העיר חוגג, לא מורגשת נוכחות של עובדי ניקיון ואין אכיפה נגד תושבים שמשאירים לכלוך וזוהמה בפארקים הציבוריים ועושים ככל העולה על רוחם. הרשות המקומית צריכה להבין שאי אפשר להתהדר בסיסמאות של 'עיר ההזדמנויות' ו'עיר ירוקה' לפני שהיא דואגת לאיכות חיים של תושביה. זה מתחיל בדבר הפשוט ביותר, שלתושבים יהיה נעים ללכת למכולת השכונתית בלי להיתקל בגללים וקקי של כלבים, ושהורים יצטרכו לפלס את דרכם עם העגלות והאופניים בין מפגעים סביבתיים".
התושבת מודעת לאחריות המוטלת על כתפיהם של התושבים, אבל דורשת אכיפה אפקטיבית נגד מפירי חוק. "ברור שהכל מתחיל ונגמר בתושבים שצריכים לשמור על הסביבה, אבל על הרשות המקומית להקפיד על אכיפה מסיבית. אולי כשהתושבים ירגישו שכואב להם בכיס, הם יחשבו פעמיים אם לזרוק את כוס הקפה של הבוקר באמצע הרחוב או ללכת כמה צעדים ולהשליך אותה לפח".
