שכונת "השחר" בדימונה מוגדרת כשכונה ירוקה ובאופן טבעי התכוון תושב השכונה, שאול נבו, להתקין על גג ביתו פאנלים סולאריים. נבו, מהנדס במקצועו, הגיש לפני מספר חודשים לעיריית דימונה בקשה להתקנת הפאנלים הסולאריים על גג ביתו, כאשר על פי תוכניתו, הוא היה אמור להתקין את הפאנלים עוד לפני כשלושה חודשים, ומעת ההתקנה למכור חשמל לחברת החשמל בהיקף כספי של 1,200 שקל לחודש.
2 צפייה בגלריה
ביתו של שאול נבו בדימונה
ביתו של שאול נבו בדימונה
ביתו של שאול נבו בדימונה
(צילום: פרטי)
לתדהמתו הוא קיבל מעיריית דימונה תשובה שלילית. "לאחר בדיקה ראשונית של התנאים המוקדמים", נאמר בתשובת העירייה, "הבקשה לא עומדת בתנאי הסף מאחר ובתב"ע (תוכנית בניין ערים) החלה על אזור מגוריך קיים סעיף האוסר את השימוש במערכת סולארית חשופה".
בעיריית דימונה סירבו לבקשתו של נבו גם מהטעם כי מערכת הפאנלים הסולאריים אותה ביקש נבו להתקין על גג ביתו מכערת את הנוף ופוגעת באחידות החזותית של בתי המגורים בשכונה.
קראו גם:
באחרונה הגיש נבו עתירה לבית המשפט המחוזי בבאר־שבע, בשבתו כבית משפט לעניינים מינהליים, כנגד עיריית דימונה, בה הוא טוען כי הקולטים הסולאריים אינם בולטים כלל מגג ביתו, וכי הם אינם שונים מבחינה מהותית מקולט שמש ביתי אשר מחמם מים לשימוש ביתי. עוד טוען נבו בעתירתו, כי מבחינה מהותית שני סוגי הקולטים אינם מתקנים מכניים, ואין בהם חלקים נעים ואינם עושים רעש.

מתח גבוה

בעתירתו טוען נבו כי בשל התנגדות עיריית דימונה לבקשתו להתקין על גג ביתו קולטים סולאריים, הוא לא יוכל לקבל בשל כך טופס אכלוס (טופס 4) וממילא לא יוכל להתקין פאנלים סולאריים על הגג, ובנוסף לכך ייגרם לו גם נזק כספי כתוצאה מאי קבלת התשלומים מחברת החשמל בגין מכירת החשמל מאותה ממערכת סולארית.
עוד טוען נבו בעתירתו, כי כל עוד עומדת העירייה בסירובה גם לא ניתן יהיה לחבר את בית מגוריו לחיבור קבע לחברת החשמל, כאשר בשלב זה יש בביתו חיבור זמני בשל היעדר טופס אכלוס.
2 צפייה בגלריה
שאול נבו
שאול נבו
שאול נבו
(צילום: פרטי)
לעתירתו של שאול נבו הצטרף באחרונה, במעמד של "ידיד בית המשפט" איגוד חברות האנרגיה לישראל, המייצג 178 תאגידים בענפי פעילות שונים של אנרגיה ירוקה.
"באם התוצאה של עתירה זו", מציין מנכ"ל איגוד חברות אנרגיה ירוקה לישראל, איתן פרנס, "תהיה כי ניתן להקים על גג בית בדימונה מערכת סולארית לחימום מים, אבל לא מערכת סולארית לייצור חשמל, המדובר בתוצאה שעלולה להשליך על ציבור רחב של צרכני חשמל בשכונה המדוברת, בדימונה בכלל, ואולי אף במקומות אחרים בארץ, ומכאן חשיבות הצטרפותנו לעתירה. כמו כן, הכתרתה של דימונה כ'עיר של אנרגיה ירוקה' ואת השכונה כ'שכונה ירוקה', בה בעת שבשכונה המדוברת אוסרים על צרכן חשמל לייצר חשמל סולארי, יוצרת צורך ציבורי לבקש להצטרף להליך זה".

בניגוד לתב"ע

בתשובתה לעתירה דוחה עיריית דימונה את העתירה על הסף ומציינת כי העתירה אינה מגלה כל עילה להתערבות בית המשפט, וכי העתירה, לטענתה, הוגשה בחוסר תום לב ובהיעדר ניקיון כפיים של העותר וגם הוגשה בשיהוי.
"העותר", כך נטען בתשובתה של עיריית דימונה, "ידע כבר בשנת 2016 ובהתאם לפרוטוקול מפורט של הוועדה המקומית, וכן בהתאם להסברים שניתנו לו בפגישה שהתקיימה אצל מהנדס העיר, כי התב"ע החלה על המקרקעין עליהם הוא היה עתיד לבנות את ביתו מאפשרת הקמת מתקנים סולאריים על גג שטוח בלבד ואוסרת התקנת כל מתקן מכני, פרט לקולטי שמש, על גג משופע. העותר בחר לוותר על המערכת הסולארית ולבנות גג משופע עם רעפים. לא ניתן היה לאשר את בקשתו, שכן הינה מנוגדת לתב"ע. במידה והעותר סבור כי פרשנות העירייה אינה נכונה וכי מדובר באותם קולטים, ימתין להחלטת הוועדה המקומית בבקשתו ויתכבד ויערור עליה לוועדת הערר המחוזית".
מעיריית דימונה נמסר בתגובה לפנייתנו כי "מאחר והנושא נמצא בהליך משפטי, אנחנו מנועים מלהגיב לתקשורת. את תגובתנו הגשנו לבית המשפט".
העתירה תידון בפני שופט בית המשפט המחוזי בבאר־שבע, גד גדעון, ב־10 ביולי הקרוב.
כל העדכונים - חדשות באר שבע והנגב