במרכז הרפואי 'סורוקה' ובמרפאות קופות החולים בקהילה פועלים הצוותים הרפואיים מסביב לשעון כדי לטפל בחולי קורונה. רבים מהרופאות והרופאים, האחיות והאחים, הרוקחות והרוקחים ושאר אנשי הצוות הרפואי במרפאות הקהילתיות בנגב וב'סורוקה' הם הורים לילדים שנשארים בבית ואינם זוכים לראות את הוריהם שעות ארוכות.
בימים האחרונים יותר יותר חדרים של אנשי צוות ב'סורוקה' ובמרפאות מתקשטים בציוריהם של ילדים המבקשים להביע תמיכה בהוריהם העושים לילות כימים כדי לטפל בחולי קורונה.
אחת הילדות האלה היא עמליה (5), שציירה לאמה ד"ר ליובוב מגזינר ממרפאת רהט א' של שירותי בריאות כללית ציור של פרחים מלבלבים, שמש זורחת וקשת צבעונית ברקע. "אני מאחלת לכם ניצחון מהיר במלחמה נגד הקורונה, שמחת חיים ושתמשיכו לטפל ולעזור לאנשים באהבה. בסוף הכל יעבור והאביב יישמח", כתבה עמליה הקטנה לאמה ולעמיתיה במרפאה.
ד"ר מגזינר התרגשה מהמחווה של בתה. "מרגיע אותי לראות שלמרות המצב הילדה מבטאת שמחה פנימית שכיף לה בבית והיא בלי מטלות. זה גם סוג של חופש", היא אומרת.
ביחד ננצח
מנהלת הסיעוד במרפאת קופת חולים כללית בערוער, גלית לוי, נרגשת גם היא מהציור שציירה לה בתה תגל (8). בציור נראים אנשים יוצאים מההסגר הביתי שנכפה עליהם וברקע דגל ישראל עם הכיתוב הבלתי נמנע "ישראל מנצחת את הקורונה".
"בפעם הראשונה ששמעתי על הקורונה הרגשתי עצב שאי אפשר לפגוש חברים ולא את סבתא וסבא ואת בני המשפחה", מספרת תגל לוי, תושבת באר־שבע. "אבל אני יודעת שנעבור את זה וננצח את הקורונה. כשציירתי את הציור חשבתי על הרגע שבו כולם יוצאים החוצה ושוב פוגשים את המשפחה ואת החברים. ציירתי כל מיני אנשים גדולים וקטנים ובכל מיני צבעים בגלל שהמחלה לא מבדילה בין האנשים. היה חשוב לי לחזק ולשמח את עם ישראל ובמיוחד את ההורים שלי שנמצאים בעבודה".
לדברי אמה גלית לוי, "מרגש מאוד ומחמם את הלב לראות את ילדינו שנשארים בבית ונשמעים להוראות שומרים על הכללים עם איפוק ומורל גבוה, וכמובן נותנים בנו אמון מלא לבצע את תפקידנו על הצד הטוב ביותר. זה נותן לנו כוח להמשיך לתת שירות במרפאה ללא כל הפרעה. המילה הטובה, מכתב שמשאירים, וכמובן הציורים שמציירים, נותנים לי רק דחיפה קדימה להמשך העשייה והנתינה. אני מקווה שנחזור לשגרה במהרה".
מקום של כבוד
מאז נפתחה לפני כשבועיים ב'סורוקה' היחידה לטיפול באירועים מיוחדים שבה מאושפזים חולי קורונה, קיבל הצוות הרפואי של היחידה לא מעט ציורים שציירו ילדי העיר ויישובי הסביבה, מקצתם ילדיהם של צוותים רפואיים העובדים בבית החולים.
כך למשל ציירה אביב ויסברג (8) מבאר־שבע להוריה ציור שבו שיבצה לא רק את סמל בית החולים אלא גם הודתה במילים חמות להוריה ולכל הרופאים והאחיות שבבית החולים. שני הוריה של אביב עובדים בסורוקה, אביה הוא קרדיולוג ואמה פיזיותרפיסטית. הציור שהיא ציירה כולל גם איור של נגיף הקורונה ובצידו שני עלים צבעוניים.
4 צפייה בגלריה
שרונה מקיאס־וקנין, אחות ביחידת הקורונה ב'סורוקה', עם אחד הציורים שנשלחו לצוות הרפואי
(צילום: דוברות סורוקה)
"אני חושבת שזה ציור יפה", מעידה אביב, תלמידת כיתה ב' בבית הספר בן־גוריון בבאר־שבע. "כשציירתי אותו רציתי בכך להודות להורים שלי ולכל הרופאים והאחיות בבית החולים על כל מה שהם עושים בימים האלה של הקורונה. רציתי להודות להם שהם עוזרים לנו להיפטר מהנגיף הזה".
אמה של יהלי אלפסי (7) היא אחות במחלקה פנימית בבית החולים ומחלקת את זמנה בין הבית לבין מקום עבודתה. יהלי הקטנה ישבה וציירה לה ולעמיתיה ציור שבו נראים רופא ורופאה. "הציור הזה הוא הבעת תודה לאמא על מה שהיא עושה", מסבירה יהלי. "אני שמחה שאמא עוזרת לאנשים אחרים כדי שהם יהיו בריאים".
ביחידה לטיפול בחולי קורונה בסורוקה הקצה הצוות הרפואי מקום של כבוד לציורי הילדים שנשלחו אליהם. "זה פשוט מחמם את הלב", אומרת שרונה מקיאס־וקנין, אחות ביחידה. "הציורים מדהימים וזה ממלא אותנו. מדהים עד כמה באמצעות הציורים האלה, הילדים דואגים לנו, מצד אחד, ומעודדים ותומכים בנו, מצד שני. רואים שלילדים יש תובנות מכל המציאות הזו של הקורונה. מרעיפים עלינו אהבה מכל כיוון. התחושה היא מיוחדת. אתה יוצא מותש אחרי טיפול בחולה ופתאום מקבל חבילת ציורים צבעוניים. הצבעים האלה כבר עושים לך טוב ומאירים לנו את הנשמה. תלינו את הציורים במחלקה. אני מאמינה שזה עושה טוב גם לנו וגם לילדים".
