למרות השינוי לטובה שמתרחש בשנים האחרונות, הקהילה הטרנסג'נדרית בישראל עדיין חווה ניכור, חוסר שוויון ואפליה ברוב תחומי החיים, אחד הבולטים שבהן הוא תחום התעסוקה.
אוריין וקנין עמר (40), טרנסג'נדרית מבאר־שבע, התקשתה למצוא עבודה, אבל בזכות מפגש אקראי עם מנחת הקבוצות בתחום התעסוקה, אסתי פרץ סאהן (42), היא הצליחה לצאת לדרך חדשה. בזכות עבודתה עם פרץ סאהן היא נרשמה ללימודים במכללת ספיר, והיום היא בעלת עסק עצמאי בתחום העיצוב הגרפי.
שתי הנשים נפגשו בתוכנית 'סטרייב של ג'וינט ישראל – תב"ת', תוכנית שמטרתה להכשיר אנשים לעצמאות כלכלית ופיתוח קריירה. וקנין עמר התקבלה לסדנה בעקבות פנייתה אל מרכז הזדמנות - מעגל החיים והתעסוקה בבאר־שבע המסייע לאנשים להשתלב בעולם העבודה. פרץ סאהן הייתה מנחה בתוכנית סטרייב, וכך בעצם הכל התחיל. "זאת סדנה בת שלושים ימים שבה אוריין ובסיום הסדנה הזו המשתתפים מקבלים ליווי פרטני לאורך תשעה חודשים", מסבירה פרץ סאהן.
אחרי שווקנין עמר סיימה את התוכנית, המשיכו השתיים יחד לתוכנית "הטוויסט החברתי" של עמותת 'ארץעיר' שבמסגרתה פיתחה פרץ סאהן סדנת תעסוקה לקהילה הטרנסג'נדרית. "היא הפכה למלווה תעסוקתית ומאמנת תעסוקתית שלי, ומבחינתי ראיתי בה אפילו מנטורית", מספרת וקנין עמר, ושתיהן מחייכות.
אתגר עצום
אסתי פרץ סאהן נולדה בבאר־שבע ומתגוררת בה גם כיום, נשואה ואמא לשני ילדים. היא גדלה בבית דתי ולמדה בבית הספר היסודי 'בית יעקב' ולאחר מכן בתיכון אמי"ת.
פרץ סאהן מסיימת תואר ראשון במדעי החברה והיא בעלת עסק פרטי בתחום הנחיית קבוצות וליווי תעסוקתי. היא רואה בשילוב הקהילה הטרנסג'נדרית בשוק העבודה אתגר עצום, והיא מאמינה שתעסוקה היא הדרך להפוך את חברי וחברות הקהילה הזאת למעורים ושותפים בחברה הכללית.
גם אוריין וקנין עמר, רווקה, נולדה בבאר־שבע. היא התחנכה בפנימייה ולאחר מכן עשתה שירות צבאי חלקי. לפני כחצי שנה סיימה את לימודיה בתחום עיצוב מדיה במכללת ספיר. היא מציירת, מעצבת אתרים ועושה מיתוג לבתי עסק וליחידים. באחרונה החלה להציע הרצאות לארגונים ומוסדות שבהן היא מספרת על חייה ועל חוויותיה בתור אשה טרנסג'נדרית בישראל.
תמיד ידעת שאת טרנסג'נדרית?
"מבחינה ביולוגית נולדתי זכר, אבל מגיל מאוד צעיר אני מזדהה עם המגדר הנשי, מרגישה אי־הלימה".
אכזבות רבות
פרץ סאהן מלווה בעבודתה מכורים נקיים, נשים שיוצאות ממעגל הזנות, אסירים, נשים חד־הוריות, ועוד, אבל המפגש עם וקנין עמר היה המפגש הראשון שלה עם האוכלוסייה הטרנסג'נדרית. "עם אוריין זו הייתה דרך מאתגרת", היא אומרת. "מעסיקים בדרום ובאופן כללי לא פתוחים לקבל אנשים מהקהילה, וספציפית מהקהילה הטרנסג'נדרית. עברתי איתה את החלקים האלה של תסכול ואכזבה".
אוריין, ספרי על התסכולים שחווית.
"על אף הכישורים ועל אף היכולות, נתקלתי ב'לא'. יש הרבה חשש מבחינת המעסיקים להעסיק טרנסג'נדרים. קיבלתי הרבה תגובות. למשל תגובה אחת שאמרו לי במפורש 'את לא יכולה לעבוד פה כמזכירה', למרות שהמנהל מאוד רצה, 'כי אני עלול לאבד לקוחות שעשויים לקבל את זה לא לעניין'".
אבל זאת לא היתה הדחייה היחידה שווקנין עמר חוותה, והן הפכו למנת חלקה בתהליך חיפוש העבודה. כך למשל מעביד פוטנציאלי שהתלהב מיצירות האומנות שלה והזמין אותה בעקבות כך לראיון עבודה, דחה אותה באדיבות ברגע שהבין שהיא אישה טרנסג'נדרית.
אוריין וקנין עמר: "בגלל שטרנסיות חוות הדרה של החברה ובגלל שדוחקים אותנו לשוליים, הרבה מהן מוסללות לזנות כי אין להן ברירה, אין להן שום אופק תעסוקתי. מה שאנחנו רוצות לעשות זה להציל את הבנות האלה, לתת להן הזדמנות"
לדברי וקנין עמר, לדחיות האלה יכולות להיות השפעות הרסניות. "זה מאוד מתסכל, גם לגברים טרנסים וגם לנשים טרנסיות", היא מסבירה. "הם מגיעים ממקום מאוד חסר ביטחון, הם חווים דחייה, אנחנו מפנימים את הסטיגמה השלילית, וזה מה שגורם בעצם לקשיים הנפשיים. אבל מעבר לזה, בגלל שטרנסיות חוות הדרה של החברה ובגלל שדוחקים אותנו לשוליים, הרבה מהן מוסללות לזנות כי אין להן ברירה, אין להן שום אופק תעסוקתי. מה שאנחנו רוצות לעשות זה להציל את הבנות האלה, לתת להן הזדמנות".
ואהבת לרעך כמוך
במפגשיה עם מגוון של אוכלוסיות, פרץ סאהן מתעלמת לחלוטין מצבע עור, מגדר, גיל או מראה, ובוחנת את האנשים לפי יכולותיהם והתאמתם. "מבחינתי זה לא גורם", היא מדגישה, "אני הולכת לראות מה טוב באדם ואם הוא יכול להתאים לעולם התעסוקה".
ובמקרה של וקנין עמר, היו לא מעט יתרונות. "אוריין מציירת מגיל צעיר ציורים מדהימים", מספרת פרץ סאהן בהתלהבות בלתי מוסתרת, "ברמת הכישורים יש לה פשוט מתת אל, היא עושה היום הרבה דברים של גרפיקה ועיצוב למדיה חדשה. פשוט היה חוסר הלימה בין הקבלה של האנשים למה שהיה לה להציע".
עובדת היותה של אוריין טרנסג'נדרית שיחקה תפקיד?
"התחברתי לנשמה של אוריין, ליכולות שבה, ליופי שבה, לקסם ולחוכמה שלה, לוורבליות".
השילוב של אשה דתייה וטרנסג'נדרית הוא לא מובן מאליו.
"ערך האדם מבחינתי מחובר לכל תורה, לא רק ליהדות. אני חווה רצון, שליחות וייעוד להגיד לאנשים שיראו באחרים הרבה מעבר לנטיות המינית שלהם, הרבה מעבר לצבע עור. אני חושבת שזה מתכתב עם התורה, 'ואהבת לרעך כמוך'. אולי התרחקתי מהדת ואני לא שומרת שבת, אבל אני לגמרי מאמינה שיש כאן השגחה וייעוד של כל אדם, ואני מאמינה בפלטפורמה של תעסוקה שעשויה לספק את זה".
3 צפייה בגלריה
אוריין וקנין עמר ואסתי פרץ סאהן. "אנשים מתים כאן כי אין להם את הפינה הזאת"
(צילום: הרצל יוסף)
במקום טוב
נושא התעסוקה הוא בעיה ידועה בקהילה הטרנסג'נדרית, אבל הוא לא הבעיה היחידה, ורבים ורבות מחברי הקהילה חווים דחייה, חוסר שוויון וחוסר ביטחון.
"אני חושבת שאסתי עזרה לי הרבה להגיע להשלמה עם עצמי", אומרת וקנין עמר. "היא לימדה אותי גם כישורים חברתיים שהיו חסרים לי. כי בעצם רוב חיי התבודדתי והייתי מנותקת. בתור טרנסג'נדר יש לך תמיד איזשהו פחד מהחוץ. 'זו מי שאת, ככה בחרת' - אני עדיין זוכרת שהיו לנו את השיחות האלה".
בדרך כלל משתתפי התוכנית מקבלים ליווי הנמשך תשעה חודשים, במקרה של וקנין עמר, הליווי התארך לכדי ארבע שנים. "הליווי הצריך באמת להעביר אותה תהליך אחר לגמרי מאדם מהשורה", מסבירה פרץ סאהן, "ולאורך התהליך הכרנו בעובדה שבלי מומחיות היא לא תוכל להתפתח הלאה".
בעקבות התהליך נרשמה וקנין עמר ללימודי עיצוב מדיה במכללת ספיר. לפני כחצי שנה סיימה את לימודיה, ומאז הספיקה להקים עסק משלה לעיצוב גרפי. "זה יצא קסום", מתלהבת פרץ סאהן מהמיתוג של העסק.
איך החיים שלך השתנו בעקבות המפגש עם אסתי?
וקנין עמר: "פרצתי מעגל של חושך, והיום אני במקום הרבה יותר טוב, חברתית, אפילו נפשית וודאי תעסוקתית".
אסתי, את רואה את השינוי אצל אוריין?
פרץ סאהן: "לקחת אדם מתוך קהילה במצב א' ולהעביר אותו למצב ב' זה תהליך, וכרגע אוריין עברה ממצב א' למצב ב' עם הרבה שלבים בדרך. אני חווה אותה אדם יותר שמח, יותר אפקטיבי. העבודה נותנת לה סיפוק, היא מרגישה חלק מקבוצת שייכות - כל מה שאדם צריך כדי לקבל חמלה בעולם הזה".
למה אנשים טרנסג'נדרים מתקשים להתקבל לעבודה?
וקנין עמר: "אולי זאת בורות. צריך לחנך אנשים".
פרץ סאהן: "לאנשים קשה להכיל ולקבל משהו שהוא שונה מהנורמה, מהכלל ומהרוב. הם צריכים לעבור דרך, אבל צריך להיות גם סלחניים, כי אם חינכו אותי בבית של אבא שלי שהומואים הם משהו מוקצה, אז יכול להיות שאני אעביר את זה גם לילד שלי. אנחנו אומרות כאן משהו מאוד חשוב וכדאי לדעת שנתוני האובדנות באוכלוסייה הזו, המונה 50–60 אלף אנשים בישראל, מאוד גבוהים ועומדים על 41 אחוז, כלומר ל־41 אחוז היה ניסיון אובדני אחד לפחות בחייהם. אנשים מתים כאן כי אין להם את הפינה הזאת".
מרגישה בבית
שאלנו את שתיהן מה כל אחת מהן חושבת על רעותה. "מעבר לחברה, היא ממש מנטורית", משיבה וקנין עמר. "בחרתי באסתי, נתתי בה ביטחון, הענקתי לה את התפקיד להיות המנטורית שלי, והיא באמת תרמה לי הרבה בכל אספקט בחיים - אישית, חברתית, תרבותית, בריחות מהבית. לא יכולתי לבקש לי חברה טובה מאסתי".
אסתי פרץ סאהן: "אוריין בת בית אצלנו. הבן הקטן שלי שואל עליה כמעט בכל שלושה ימים. אני מקווה שחינכתי אותו מספיק טוב שיראה את אוריין ולא את הטרנסג'נדרית שהיא"
פרץ סאהן עונה על אותה שאלה ואומרת, "קיבלתי אוריין מסוימת, עם כובע וסגורה כזאת ועם מבט למטה, והיום אני אוהבת ונהנית לראות אותה מרימה מבט. יש לה מה להציע, פתאום נכנסת עוד הצעת עבודה והיא הופכת את החיים שלה לחיוביים ופוריים. אנשים מתעניינים בה ויש לה מיתוג מגניב משל עצמה. אני שמחה שהיא גדלה ואני חושבת שמגיע לה, היא ממש הרוויחה את זה ביושר".
ובנימה אישית יותר פרץ סאהן מוסיפה, "אוריין בת בית אצלנו. הבן הקטן שלי שואל עליה כמעט בכל שלושה ימים. אני מקווה שחינכתי אותו מספיק טוב שיראה את אוריין ולא את הטרנסג'נדרית שהיא". וקנין עמר מוסיפה בהתרגשות, "לגמרי חינכת טוב. אצלך אני מרגישה בבית, מקבלים אותי בהכלה ובאהבה".
רווח כפול
סדנת התעסוקה לקהילה הטרנסג'נדרית שפיתחה אסתי פרץ סאהן במסגרת תוכנית "טוויסט החברתי" זכתה במקום השני
סדנת התעסוקה לקהילה הטרנסג'נדרית שפיתחה אסתי פרץ סאהן במסגרת תוכנית "הטוויסט החברתי" של עמותת 'ארץעיר' זכתה במקום השני בערב הסיום שהתקיים לפני כשלושה שבועות.
"הטוויסט החברתי" היא תוכנית לבעלות עסקים שהחליטו להוסיף לעסק שלהן היבט חברתי ולהרוויח ממנו פעמיים - גם כלכלית וגם חברתית.
את התוכנית מובילה עמותת 'ארץעיר' בשיתוף השגרירות הנוצרית הבינלאומית בירושלים ו־11 בעלות העסקים מהדרום שהשתתפו בה למדו מודלים של עסקים חברתיים וכיצד מיישמים מודלים אלה, נפגשו עם יזמים חברתיים ומנטוריות, ותכננו את הטוויסט החברתי של העסק שלהן.
"הדוגמה למיזם של אסתי פרץ סאהן עם אוריין וקנין עמר היא דוגמה מצוינת ליזמות שצומחת מהקהילה", אומר מנכ"ל 'ארץעיר', אורי כרמל. "המפגש היומיומי עם הקשיים ועם הכשלים החברתיים הוליד את הצורך ואת ההבנה למענה הנכון והמדויק לטיפול בכשל חברתי זה. אלו היוזמות שאנחנו בארגון 'ארץעיר' מובילים ומעוניינים להמשיך להוביל, מתוך הבנה שיזמות חברתית צומחת מהקהילה ולא להפך. התרגשנו ללוות את אסתי בתוכנית 'הטוויסט החברתי' ולהעניק לה את הפרס השני, אני בטוח שעוד נשמע על המיזם הזה בכל רחבי הארץ".
עמותת 'ארץעיר' פועלת לקידום קהילתיות עירונית בערים בפריפריה החברתית והגיאוגרפית בישראל באמצעות כלים של קהילה, יזמות ותעסוקה. 'ארץעיר' הקימה ומלווה 45 קהילות עירוניות הפרושות ב־33 ערים ברחבי הארץ ושותפה בליווי של כ־180 מיזמים ועסקים חברתיים.
