תערוכת הדינוזאורים שהוצגה בשנה האחרונה במתחם פארק קרסו למדע בעיר העתיקה בבאר־שבע היתה אמורה לעבור עוד בחודש אפריל לאחת ממדינות דרום אמריקה, אבל עם סגירת השמיים גם הדינוזאורים קורקעו בארץ וטרם הוטסו ליעדם הבא. גם פארק קרסו עצמו, המוגדר מוזיאון למדע, סגור זה חמישה חודשים בגלל ההחלטה לסגור מוזיאונים ומתקנים שבהם יש מוצגים שניתן לגעת בהם.
"לאי העברת הדינוזאורים במועד שנקבע לכך, יש השלכות כספיות לא מבוטלות", מציין השבוע מנהל פארק קרסו למדע, ד"ר נצח פרביאש. "זה מצטרף לנזק של מיליוני שקלים שנגרם לנו בעקבות סגירת שערי הפארק למבקרים. האופק מתרחק. עוד לא ברור מתי ייפתחו מוזיאוני המדע בארץ ואנחנו בתוכם, וגם אין מתווה פיצויים מאושר עבורנו. עד שלא יאושר תקציב מדינה לא נוכל לקבל כל פיצוי".
מחכים לפיצויים
עם סגירת המקום הוצאו כמאה מעובדי פארק המדע לחל"ת. מקצתם כבר מצאו עבודה אחרת, מקצתם עזבו את האזור. "צוות המוזיאון התפזר, ולכשיבשילו התנאים לפתיחת המוזיאון, ניאלץ לקיים הליך חדש של גיוס והכשרת עובדים", אומר ד"ר פרביאש. "זה ייקח זמן וידרוש מאיתנו להקצות משאבים. לא נוכל לפעול כל עוד לא יאושר מתווה פיצויים של המדינה למוזיאונים כמו שלנו".
עינת ששון: "אנחנו נמצאים במציאות הזויה ונהיה הכי יצירתיים כדי שהמקום הזה ימשיך לפעול ולפעום. ימים יגידו לגבי עתידו של המקום"
חלק בלתי נפרד מפעילות פארק קרסו למדע הוא תוכניות מדעיות המועברות לתלמידי בתי הספר בעיר ובאזור. בתחילת שנת הלימודים הקודמת החלה לפעול במקום תוכנית התנסויות מדעיות לתלמידים, אבל זו הופסקה עם פרוץ משבר הקורונה.
"כל ההוצאות הכרוכות בהפעלת התוכנית כבר בוצעו, אבל תשלום בגין התוכנית מטעם משרד החינוך טרם הגיע אלינו", מציין ד"ר פרביאש ומוסיף, "מדובר בתוכנית חשובה בהיקף של כשני מיליון שקלים, וכשזה יורד לטמיון, זה משפיע עלינו. אנחנו לא מצליחים לקבל תשובות מה יעלה בגורל התוכנית".
יש חשש קיומי לפארק קרסו למדע?
"החשש תמיד קיים. אנחנו חלק בלתי נפרד מקמפוס בית יציב בבעלות קרן רש"י ועיריית באר־שבע. הם עושים כל מה שהם יכולים על מנת שהמוזיאון יוכל לחזור לפעילות ברגע שיאושר מתווה לפעילותנו. בפועל המקום סגור. המקום סגור כל עוד לא יאושר מתווה ממשלתי לפתיחתו. בינתיים זה לא קורה".
מציאות לא פשוטה.
"ממילא מוסדות תרבות ומוזיאונים בתוכם זקוקים לתמיכות. כשאין מתווה מטעם המדינה, לא ניתן יהיה לשוב ולהפעיל את המקום".
הכל נעצר
כאלף מבקרים פוקדים מדי חודש את המרכז להנצחת חיילי אנז"ק בבאר־שבע. ואולם, מאז פרץ משבר הקורונה, צנח מספר המבקרים לכמה עשרות בודדות של מבקרים. בשיאו של המשבר, בחג הפסח, המקום אף היה סגור לחלוטין.
ד"ר נצח פרביאש: "צוות המוזיאון התפזר ולכשיבשילו התנאים לפתיחת המוזיאון ניאלץ לקיים הליך חדש של גיוס והכשרת עובדים. זה ייקח זמן וידרוש מאיתנו להקצות משאבים"
"המקום הזה מספר את מורשת העיר באר־שבע עוד מראשית המאה הקודמת בתקופת מלחמת העולם הראשונה", מספר מנהל המרכז להנצחת חיילי אנז"ק, ניצן דיין. "עד משבר הקורונה רוב המבקרים אצלנו היו בעיקר קבוצות מאורגנות של תלמידים ותיירים, בהן גם קבוצות תיירים אוסטרלים שהיו מגיעים לכאן במיוחד כדי לבקר במוזיאון שמנציח את המורשת האוסטרלית. עם פרוץ משבר הקורונה הכל נעצר".
בתחילת חודש מאי, עם הירידה בשיעורי ההדבקה וההכרזה על פתיחתה של המשק על ענפיו, נראה היה שהמקום יחדש את פעילותו. ואולם, מהר מאוד התקוות לעידן חדש נגוזו עם העלייה המחודשת במספר הנדבקים ופרוץ הגל השני. "באותו זמן כשהיו תקוות לחידוש הפעילות חשבנו איך ממציאים את עצמנו מחדש", מספר דיין. "הפעלנו סיורי ערב בשטח הפתוח, קיימנו מספר סיורי עששיות משולבים בביקור במבשלות בירה בעיר, וקיימנו שיתופי פעולה עם מתחם הקטר ועם מוזיאון הנגב לאומנות, אבל לצערנו זה לא המריא. במציאות הזאת אנחנו נצטרך לעבור למתכונת שונה לחלוטין".
כלומר?
"הסיורים במרכז אנז"ק יהיו מהשבוע רק בתיאום מראש. פתיחתו של המקום תלויה ומותנית אך ורק בהזמנות מראש של סיורים. אם לא יהיו הזמנות, המקום לצערנו יהיה סגור. המצב הזה קשה עבורנו. יש פה אמירה קשה שלפיה אתר מורשת נשאר סגור, אבל אולי יש פה גם הזדמנות שבמצב הקיים, כשהשמיים סגורים, אנשים יעשו את חופשתם בארץ ויגיעו גם לבאר־שבע ויפקדו גם אותנו".
בגל הראשון הוצאו לחל"ת שבעה מדריכים, רובם ככולם סטודנטים, ונכון לעכשיו הם עדיין לא שבו לעבודתם. בגל השני הוצאו לחל"ת שניים מבין חמשת העובדים הקבועים במקום. "אין ספק שעצירת הפעילות במקום משפיעה על מצבנו הכלכלי", אומר דיין. "היו לנו חודשים שבהם לא היתה כאן כל הכנסה. כמובן שזה משפיע על קבלת החלטות לגבי מתכונת הפעילות של המקום".
יש חשש שהמקום ייסגר?
"מקום כזה לא יכול להיסגר, הוא חלק מהמורשת ההיסטורית של באר־שבע. אני לא מאמין שזה יקרה. המצב קשה, אבל אני אופטימי ומאמין שבאיזשהו שלב נצא מחוזקים ולא תהיה סכנה קיומית למקום. בינתיים לא ברור מה יהיה. נבצע התאמות בהתאם למתווה שיגובש מתישהו. המקום הזה הוא חלק חשוב בזכות הקיום שלנו לספר את סיפור ההיסטוריה של באר־שבע".
תקופה מאתגרת
מציאות דומה פגשנו במרכז המבקרים 'באר אברהם' בבאר־שבע. עד משבר הקורונה פקדו את המקום, המציג את ההיסטוריה של בירת הנגב, בעיקר קבוצות תיירים וגמלאים. מאז פרוץ המשבר הן התיירים והן הגמלאים לא שבו למקום, אלה בשל סגירת השמיים ואלה בשל היותם בקבוצת סיכון.
"בעקבות הגל הראשון יצא כל הצוות שלנו לחל"ת", מספרת מנהלת מרכז המבקרים עינת ששון. "בחודש מאי האחרון, כשאפשרו את הפתיחה של המשק, כולל אתרי התרבות, חזרנו לפעילות תוך הבנה שעלינו להמציא את הגלגל מחדש".
ניצן דיין: "מקום כזה לא יכול להיסגר, הוא חלק מהמורשת ההיסטורית של באר־שבע. אני לא מאמין שזה יקרה. המצב קשה, אבל אני אופטימי ומאמין שבאיזשהו שלב נצא מחוזקים ולא תהיה סכנה קיומית למקום"
איך עושים זאת?
"התחלנו בפעילויות כמו הרצאות ומופעי תרבות בחצר של מרכז המבקרים. זה קצת החזיר לנו את הפעילות, אבל כשהוחלט לפני כשלושה שבועות על סגירת המופעים הצטמצם היקף הפעילות שלנו ומחצית מהצוות שלנו שוב בחל"ת. נקלענו לתקופה מאוד מאתגרת".
במרכז המבקרים 'באר אברהם' נערכות גם הדרכות לתלמידי בתי ספר, אבל עם תחילתו של גל התחלואה השני פסקו ביקורי התלמידים במקום. בשבועות האחרונים ביקרו מדריכי מרכז המבקרים בבתי הספר של החופש הגדול והעבירו פעילויות לתלמידים. "מעולם לא עשינו דבר כזה", מציינת ששון. "מעולם לא יצאנו עם פעילויות שלנו אל מחוץ למרכז המבקרים. הפעם, במקום שהתלמידים יגיעו אלינו, אנחנו יצאנו אליהם".
איך התקופה הזאת משפיעה על מרכז המבקרים?
"יש ירידה משמעותית במספר המבקרים, שזה גם ישליך על אובדן הכנסות. כך למשל ניתן כיום להכניס רק עשרה מבקרים לסיור בזמן נתון במקום 60 איש. זה משמעותי. בממוצע שנתי מגיעים לכאן כ־25 אלף מבקרים והשנה זה יסתכם באלפים בודדים, כאשר בחודשי השיא היינו סגורים לחלוטין".
המשך קיומו של המקום בסכנה?
"'באר אברהם' הוא עוגן חשוב במורשת ובהיסטוריה של עם ישראל בכלל ושל באר־שבע בפרט. זה מספיק חשוב כדי לשמר את המקום הזה בכל דרך אפשרית. אנחנו נמצאים במציאות הזויה ונהיה הכי יצירתיים כדי שהמקום הזה ימשיך לפעול ולפעום. ימים יגידו לגבי עתידו של המקום".
מוכנים לפתיחה
עם תחילתו של משבר הקורונה לפני חמישה חודשים נסגר גם 'לונדע', מוזיאון הילדים בבאר־שבע. המוזיאון הוא היחיד מסוגו המעודד למידה באמצעות משחק והוא כולל כעשרה מרחבים אינטראקטיביים, אבל עם פרוץ המשבר כל הפעילויות, ימי הולדת, תוכניות חינוכיות למערכת החינוך, ימי השתלמות לצוותי הוראה, פרויקטים לנוער, אירועים וסדנאות הופסקו באחת. כמו כן הוקפאו התוכניות לחג הפסח ולימי הקיץ של החופש הגדול.
בימים כתיקונם פוקדים את 'לונדע' מבקרים רבים מכל הארץ, ובחמש שנות פעילותו, מאז נחנך, ביקרו במקום יותר מחצי מיליון מבקרים. השנה מספר המבקרים יהיה נמוך בהרבה.
"ההנהלה, העובדים וצוותי ההדרכה הוצאו בהוראת הממשלה לחל"ת וחלקם הוצאו לחופשה, עם כל הקושי והעצב", מספרת מנהלת לונדע, אורטל מיכאל חדד. "בימים אלה אנו ממתינים להחלטות הממשלה, שכן מוזיאונים, אטרקציות ומרכזי מבקרים קיבלו היתר לפתוח על פי הנחיות התו הסגול בעוד הלונדע מעצם היותו מוזיאון אינטראקטיבי טרם קיבל אישור לפעילות מיום הסגירה בתחילת חודש מרץ".
אתם נערכים לקראת הפתיחה המחודשת?
"אנו מצידנו נערכנו. המוזיאון על כל מרחביו עבר חיטוי יסודי והוצבו עמדות חיטוי בכל המרחבים. צוות הקופות נערך להזמנות טלפוניות בלבד כדי למנוע תורים בכניסה. נעשה כל שניתן כדי להבטיח את בריאות המבקרים".
אימי שופן־עין גדי: "נצטרך בסוף השנה לעשות הערכת מצב ולראות אם המוזיאון יכול להרים את עצמו מחדש. אומנם משרד התרבות עושה מאמצים לסייע לנו, אך התחושה היא שהמדינה הפקירה את מוסדות התרבות שלה"
מה באשר לפתיחת שנת הלימודים?
"צוות פיתוח התוכן והשיווק מוכנים עם פעילויות לכל תרחיש. עם פתיחת שנת הלימודים יש לנו תכנים לביקורים של קבוצות קטנות במוזיאון ואף תכנים מיוחדים, בהם הלונדע יגיע לגן או לכיתה לפעילות חווייתית מעשירה ומלמדת".
בלונדע שומרים על אופטימיות. "אנחנו מאוד מקווים לחזור לפעילות במהרה ושנצא מחוזקים ויצירתיים יותר מהמשבר הזה", מציינת מיכאל חדד. "מבקרים רבים מתעניינים ומחכים כבר להגיע. אנחנו מאמינים שעם אישור לחזרה לפעילות הקהל יגיע מתוך געגוע לפעילות משפחתית מעשירה. אנחנו שומרים על קשר עם הקהל הנאמן שלנו מכל רחבי הארץ באמצעות כל הנכסים הדיגיטליים שלנו ומקבלים עשרות פניות לימי הולדת וקבוצות שרוצות להגיע. אנחנו רק מחכים ליום שבו נפתח את דלתות המוזיאון ונשוב לפעילות הכל כך מיוחדת שלנו".
עתיד לא ברור
מציאות דומה היא נחלתו של המוזיאון לתרבות הבדואים במרכז ג'ו אלון שבפאתי יער להב. "באופן הצהרתי המוזיאון פתוח, אבל בפועל כמעט שאין כאן מבקרים", מציינת מנהלת המוזיאון, אימי שופן־עין גדי. "גם קבוצות שמתאמות איתנו מבטלות ברגע האחרון נוכח השינויים בהגבלות".
איך המציאות הזאת, של ספק פתוח, ספק סגור, באה לידי ביטוי במוזיאון?
"לפני עידן הקורונה עמד כאן מספר המבקרים על 3,000–4,000 בחודש. כיום זה בקושי כ־200 מבקרים בחודש. מדובר בירידה דרמטית ביותר. מתוך 32 עובדי המוזיאון הוצאו 30 עובדים לחל"ת ונשארנו כאן רק שני עובדים. זה נזק כבד מבחינה כלכלית. אין כמעט הכנסות למוזיאון".
אורטל מיכאל חדד: "ההנהלה, העובדים וצוותי ההדרכה הוצאו בהוראת הממשלה לחל"ת וחלקם הוצאו לחופשה, עם כל הקושי והעצב"
אתם חושבים על עתידו של המוזיאון?
"גם בהסתכלות עתידית לא צופים שיגיעו לכאן הרבה מבקרים. בין השאר מדובר בתלמידים שהיו מגיעים לכאן ועכשיו הלמידה מרחוק שמתוכננת להם רק תרחיק אותם מלבוא לכאן. התלמידים הם הלקוחות העיקריים שלנו, ובעקבות מתכונת הלימודים שגובשה לקראת שנת הלימודים הקרובה, בעקבות משבר הקורונה, אנחנו צופים ירידה משמעותית בהיקף ביקורי התלמידים אצלנו".
באשר להמשך פעילותו של המוזיאון, שופן־עין גדי מציינת, "כרגע הנושא הזה לא נמצא על השולחן. נצטרך בסוף השנה לעשות הערכת מצב ולראות אם המוזיאון יכול להרים את עצמו מחדש. אומנם משרד התרבות עושה מאמצים לסייע לנו, אך התחושה היא שהמדינה הפקירה את מוסדות התרבות שלה. כל עוד אין תקציב מדינה גם סוגיית תקצוב המוזיאונים, ואנחנו בתוכם, היא בסימן שאלה אחד גדול".
מלשכת שר התרבות והספורט נמסר בתגובה כי "בשבועות האחרונים פעלנו בכל דרך כדי לאפשר את פתיחתם של כלל המוזיאונים, ולשמחתנו רובם נפתחו ופועלים בעת הזו. לצערנו, בעקבות העלייה החדה בתחלואת נגיף הקורונה משרד הבריאות לא איפשר את פתיחתם של מוזיאוני המדע בגלל המיצגים הכוללים מגע אשר מסכנים את הציבור. בנוגע לתקצוב המוזיאונים, עם כניסת השר לתפקיד סוכם יחד עם משרד האוצר על מתווה כלכלי בסך 200 מיליון שקל לגופים הנתמכים, ביניהם המוזיאונים. בימים אלו משרד התרבות והספורט מתכונן להעברת הכסף אל הגופים הנתמכים".
לסייע לאמנים ויוצרים
ההצגה חייבת להימשך, גם אם זה במתכונת מצומצמת ביותר. בימים אלה מתגבשת תוכנית בעיריית באר־שבע, באמצעות חברת 'כיוונים' וחברת 'יעדים', שתכלול את קיומם של אירועים תרבותיים ברחבי העיר, כמו מתחם הקטר, השוק העירוני, הפארקים הציבוריים, מתחם העיר העתיקה וגם בסמוך לבתי קפה ומסעדות.
מנכ"ל חברת 'כיוונים', שלומי נומה, אמר כי "המטרה היא לקיים אירועים קהילתיים מצומצמים ולאפשר לאמנים ויוצרים מקומיים לקחת חלק במיזם הזה. מדובר באירועים צנועים, כדי לאפשר לאמנים המקומיים להתפרנס, מצד אחד, ולקהל הרחב לבוא, במסגרת המגבלות, וליהנות מהמופעים. מדובר באירועים שיהיו מתאימים לילדים, למשפחות ולבני הגיל השלישי בתחומים שונים, כמו מוזיקה, תיאטרון רחוב, מחול ושירה".
תקציב המיזם עומד על כ־350 אלף שקל, חלקו במימון משרד התרבות וחלקו במימון של עיריית באר־שבע. על פי התוכנית, כל אמן שיבחר להופיע במסגרת המיזם יקבל סכום של 700 שקל תמורת מופע של 45 דקות.
"המיזם הזה", ציין ראש מינהל תרבות בחברת 'כיוונים', יאיר נגיד, "נועד לסייע לאמנים ויוצרים, תושבי באר־שבע, שנשארו ללא תעסוקה וללא פרנסה".
על פי התוכנית, האירועים הללו צפויים להתקיים מסוף השבוע הבא ועד מחצית חודש אוקטובר הקרוב.