"בשגרת העבודה בבתי חולים ובמוסדות רפואיים, אנחנו, העובדים, לפעמים שוכחים שעבור המטופלים זה לא מקום עבודה אלא מקום מלחיץ ועם חשש. התפקיד שלי, ואני רואה בזה ייעוד ואת שליחות חיי, להקל את החוויה המלחיצה הזו למטופלים", הדוברת היא, מאירה אלדר בת ה-49, שהחיוך כאילו הוטבע בפניה מיום לידתה.
היא מנהלת השירות וחווית המטופל בבית החולים הציבורי אסותא באשדוד, גם חברת הנהלה בכירה בבית החולים, וזאת עם רקורד מרשים של 30 שנה בתפקידים בכירים שונים במערך הרפואי של מכבי שירותי בריאות: "מגיל 19 למעשה אני מתעסקת עם מטופלים במסגרת עבודתי במכבי", היא משחזרת, "נולדתי בקריית מלאכי למשפחה חמה ואוהבת וידעתי כבר מהתחלה מה אני רוצה לעשות, במסגרת המגבלות שאליהם נקלעתי בזמנו, החלטתי שאני רוצה לעזור לחולים, למטופלים ולבני משפחותיהם. להקל עליהם את ההרגשה, ההבנה ולהושיט להם יד אוהבת וחמה כי יש מי שדואג להם".
דבריה של מאירה לא מגיעים בחלל ריק: היא יודעת בדיוק על מה היא מדברת שכן היא חוותה משבר רפואי בגיל 15 עת התגלתה אצלה מחלת הסרטן: "כמובן שזה היה הלם מוחלט", היא נזכרת, "בסך הכול נערה שכל החיים לפניה פתאום שומעת את המילה המפחידה הזו, ובואו לא נשכח שאנחנו מדברים על שנות השמונים ואז הדעה הרווחת בציבור הייתה שזו גזירת מוות המחלה הזו.
אבל למזלי הגדול גילינו את זה מוקדם, אפילו לא נדרשתי לעבור טיפולים כימותרפיים, ויד אחת אוהבת וחמה לא אשכח לעולם – המזכירה הרפואית בקופת החולים שהייתה מלווה אותי ואת משפחתי בזמן המחלה. החמלה שלה, ההרגשה שהשרתה 'שהכול יהיה בסדר' היא זו שגרמה לנו לתחושת בטחון בזמנו, והיא זו שמלווה אותנו עד היום. היא המודל של איך צריך לתת את השירות המיטבי ויחד עם זאת לא לשכוח שמולך ואתך עומד בן אדם.
"מחלת הסרטן אכן קטעה לי חלומות ילדות. החלום שלי היה להיות טייסת. התכוננתי להתגייס לחיל האוויר ולנסות להתקבל לקורס טיס, אבל המחלה שלי גרמה לכך שאפילו לא גייסו אותי לצה"ל, אבל אל חשש, אני לא אחת כזו שמוותרת על חלומות. יש לי עוצמה, קראו לזה עוצמה נשית או קראו לזה העוצמה של מאירה, שאין דבר שאני מסמנת כיעד ולא מממשת אותו בסופו של דבר. אני עוד אהיה טייסת, בסדר לא קרב, אבל אני אלמד טיסה, זה בוודאות".
היא נשואה באושר לבעלה אותו הכירה עוד בגן בקריית מלאכי, ולאחר מגורים באזורים שונים ברחבי הדרום החליטו היא ובעלה יחד עם שלושת בניהם (25,27 ו-18) לקבוע את מושבם באופקים: "מטעמי ציונות בעיקר", היא מדגישה.
אחרי תפקידים רבים במכבי שירותי בריאות, ממזכירה רפואית ועד לניהול סניפים וניהול מרחב, היא החליטה להיענות להצעת העבודה שהגיעה מבית החולים הציבורי אסותא באשדוד ולנהל את כל מערך השירות וחווית המטופל בבית החולים: "אמרתי שזו השליחות שלי. זה חשוב כל כך, ומכתבי התודה (ומאירה מצביעה על עשרות מהם במהלך הריאיון) יעידו.
מדובר במערך חדש, לא?
"כל תחום השירות וחווית המטופל הוא יחסית חדש. זה צורך שהבינו אותו בעשור האחרון היטב. והוא מתקשר למה שאמרתי שההבנה שהחוסן הנפשי והרגשי לא פחות חשוב מאיכות הטיפולים. וכשחולה או מטופל מגיע לבית החולים צריך להקל עליו כמה שיותר את השהות במקום. לא להלחיץ אותו גם במימד הביורוקרטי וגם בממד המנטאלי".
שזה אומר?
"קודם כל, נתחיל מעניין האדמיניסטרציה. במסגרת פרויקט אסותא צ'ק אין החדש שלנו שיחל ממש בקרוב, מטופל ישר יגיע לצורך הטיפול שלו, אם זה צילום, אם זה טיפול כימותרפי, אם זה בדיקות שונות, בלי לעבור אצל המזכירה. הוא יכנס לבית החולים ישירות למטרה אליה הוא הגיע. את כל הביורוקרטיה אנחנו נדאג לעשות עוד קודם שהוא מגיע לבית החולים, מטופס התחייבות וכו'. והדבר שהוא חשוב לא פחות זה להעניק לו תחושה שיש מי שדואג לו, לעבור בזמן הטיפולים ולשאול אם הוא צריך סיוע ועזרה. זה יכול לבוא לידי ביטוי מצוותים המלווים את המטופל, הנגשה של כלבי נחיה לעיוורים, ועד פתקי מידע רלוונטי שאנחנו נותנים לכל מטופל (דיגיטלית ובאמצעים נוספים).
"דוגמה אחת קטנה שתמחיש יותר מכל למה אני מתכוונת: יש לנו מטופלת צעירה שחלתה בשנה האחרונה בסרטן והיא גם חירשת ואילמת. אז תבין באיזה מצב של מתח וחרדה היא נמצאת, שלא מבינים אותה לפעמים. עשינו הכול כדי לסייע לה, כולל מימון של מתורגמנית שתהיה אתה במהלך הטיפולים, שתהיה לה לפה, אפילו האונקולוג שמטפל בה התקין לה מנורה בזמן הטיפולים שתהבהב לו בזמן שהיא מעוניינת במשהו.
ראית איך המטופלת הזו פתאום מרגישה הרבה יותר רגועה, הרבה יותר שלווה, היא מבינה שהיא לא לבד, שיש מי שאכפת לו ממנה, שהיא 'בידיים טובות' . דברים כאלו מרגשים עד דמעות. אבל ככה אני גדלתי וחונכתי. זה משהו שטבוע במשפחתנו, להיות אדם טוב, לאהוב ולתת ולהיות אכפתי לכל אדם.
"אני מגיעה ממשפחה מסורתית ולפני שבע שנים אחותי נפטרה ממפרצת מוחית בגיל צעיר והותירה אחריה שלושה ילדים. בצעד חשוב החלטנו כמשפחה לתרום את איבריה, מתוך הכאב העצום הזה בחרנו להעניק חיים לאחרים. ככה אנחנו יודעים שהיא לא מתה לשווא. זה החינוך שקיבלנו עזרה לזולת וזה גם מה שמוביל אותי כל חיי".
מאירה אלדר
050-8802783
meirae@assuta.co.il
