מי שחולף על פני צומת הרחובות חטיבת גולני ואילות, לא יכול להתעלם מהפסל האומנותי במרכז הכיכר, המדמה אישה הדוחפת את כדור הארץ ומסמל יותר מכל את כוחה של האישה בחברה. הפסל הוצב בשנת 2013 עם הכרזת ראש העירייה – מאיר יצחק הלוי על השנה ההיא כשנת האישה. מאז ועד היום, פועלת העירייה באמצעות המשרד לקידום מעמד האישה, ובשיתוף ארגוני הנשים בעיר, לשים את הנשים במרכז על ידי תכניות העצמה, עידוד יזמות נשית, קידום בריאות בקרב נשים, קידום ספורט נשים, העלאת המודעות נגד אלימות בנשים, קידום אמנות נשית ועוד.
שיחה עם עו"ד גל הפנר – עוזרת ראש העיר ומנהלת המשרד לקידום מעמד האישה בעירייה מלמדת על גודל העשייה ועל שיתופי פעולה עירוניים ייחודיים. "חובתנו בעידן הנוכחי, לייצר ולפתח פלטפורמות שיעשירו את ארגז הכלים לנשים בעולם התעסוקה", אומרת הפנר, "ויסייעו להן לייצר עוגן פנימי חזק ורשת פנימית להצלחה עבורן ועבור המשפחה. פלטפורמה שכזו תהווה קרש קפיצה לנשים ובסופו של דבר, לאילת כולה".
גם עיריית אילת כארגון שמה את הנשים במרכז וניתן למצוא לא מעט נשים בעמדות מפתח ואפילו יחידות שכולן על טהרת הנשים כמו הבית לעסקים ומרכז צעירים. כחלק מהעשייה העירונית ישנו פורום נשים עירוני בו שותפות נציגות של ארגוני הנשים בעיר, ביניהם: נעמ"ת, ויצ"ו, האגף לשירותים חברתיים בעירייה, הרשות למאבק באלימות, סמים ואלכוהול ורשת המתנ"סים.
הנבחרת של האילתיות – תכנית מנטורינג לקידום נשים צעירות
כחלק מהעצמת נשים ובעיצומו של משבר הקורונה נפתחה תכנית ייחודית בה שותפות 12 מנטוריות הנושאות במשרות בכירות בעיר או בעלות עסק עצמאי מצליח אשר ילוו במשך חצי שנה, 12 נשים צעירות שנמצאות בתחילת דרכן.
בתכנית הזאת יש לנשים אפשרות ללמוד מאלה ש"כבר עשו את זה" אלו ש"פיצחו את המערכת" והצליחו להגיע למעלה. יש להן את האפשרות להתייעץ, לחשוב ביחד, לבנות יחד את הטקטיקה לפרוץ קדימה, להתמודד עם דילמות ומשברים בעולם העבודה ובעולם האישי.
"אל תפחדי מדרך לא מוכרת ותהיי הראשונה שמשאירה שם עקבות", מדגישה ציפי אורן (50) שמשמשת כמנטורית בפרויקט, "דעי שיש בך את הכוח לסחוף לשם איתך עוד אדם שזקוק להשראה ולכוח".
אורן שמלווה נשים להצלחה כלכלית, עסקית, זוגית ובריאותית מעצם היותה מטפלת NLP הגיעה לפרויקט לאחר שהבינה שיש ביכולתה לעזור ולהוות השראה ודרך להעצמת נשים והיא משמשת מנטורית למעיין נטעלי סמולר.
סמולר (42) שעברה לאילת לפני כחמש שנים בעקבות בן זוגה היא צלמת ומנחת סדנאות צילום, התבוננות ופוטותרפיה. בהתחלה קצת חששתי להיכנס לתהליך הזה", נזכרת סמולר, "בזכות נשים שהכרתי באמצע הדרך ומקדמות נשים אחרות כמו מורן דובדבני ששכנעה אותי להגיש מועמדות לפרויקט, וכמובן בזכות המנטורית שלי, ציפי שמלווה אותי במקצועיות ובהרבה אהבה, בחודשים האחרונים אני עוברת תהליך משמעותי".
איך הרגשת בתהליך עצמו?
"זה הזכיר לי את האופן בו נשים חיו פעם בקהילת נשים ותמכו אחת בשנייה בשלבים שונים במעגלי החיים ומראה כמה חשוב לנו גם היום החיבור לרשת של נשים. כשאת עצמאית את עובדת הרבה לבד, עושה הכל בעצמך. פתאום יש מישהי מנוסה, עם ראש עסקי שצועדת לצידי, רואה את הדברים מנקודת מבט רוחבית ועתידית ונותנת תמיכה מכל הלב. בזכות התהליך שאני עוברת בחודשים האחרונים נפתח לי הראש".
מאז שהיא סיימה את לימודי הפוטותרפיה לפני עשור הבינה נטעלי סמולר את הכוח של הצילום לחולל שינוי בדיאלוג בין דורי. "לאחר סיום הלימודים הרגשתי צורך חזק להתנדב עם נערות שעברו דברים דומים לשלי ולהעביר להן את הכוח של הכלי המשמעותי הזה", אומרת נטעלי סמולר, "אמרתי לבת דודה שלי שאני רוצה להתנדב עם נערות ואחרי כמה ימים קיבלתי טלפון מעובדת סוציאלית שהזמינה אותי ליצור תוכן למפגש עם נערות. יצרתי תוכן שחיבר בין שפת הצילום למה שלמדתי עבור סדנה תהליכית והתחלנו להנחות קבוצה יחד. משם התחלתי לקבל פניות להנחות סדנאות לקבוצות והגיע אלי פרויקט משמעותי של עבודה עם נערות בבתים חמים במקומות שונים בארץ".
איך בעצם נולד הרעיון להיות עצמאית?
"במהלך השנים עבדתי גם כשכירה במשרות חלקיות לצד הפיתוח של העסק שלי. היום אני עצמאית במשרה מלאה ב'מעיין נטעלי - סדנאות צילום ופוטותרפיה'. אני עובדת הרבה עם קבוצות של ילדים, נערות, נשים ובני הגיל השלישי. סדנה תהליכית שיצרתי היא 'הבעה עם מצלמה' שנמצאת במאגר התוכניות של הכלה והשתלבות של משרד החינוך מועברת פרונטאלית ובזום בבתי ספר באילת ומחוצה לה ואני מנחה סדנאות חד-פעמיות למשפחות, לצוותים ולאמהות ובנות מצווה".
נטעלי סמולר מאמינה שהצילום מאפשר ליצור דיאלוג בין אדם לחברו. "השפה מאפשרת לנו להתבונן בעולם הפנימי והחיצוני שלנו באופן בטוח ולהתבונן בסיפור שלנו מחדש", היא אומרת, "כשכואב לנו הרבה פעמים קשה להתבטא מילולית והצילום מאפשר להציף רגשות שעולים, לתת להם מקום וליצור מרחב של נראות והתבוננות".
כבר בגיל 12 כשהתחילה לצלם הבינה נטעלי סמולר שהתחום הזה יכול לפתח אותה. "גדלתי בקיבוץ, וכשהייתי ילדה לא חוויתי את המושג משפחה כפי שרב האנשים מכירים וחווים אותו", היא נזכרת, "כילדה ונערה הרגשתי שלא רואים אותי, שאני לא יכולה לפתח את האני שלי ולהביע את הרגשות שלי ולהשמיע את הקול שלי בחופשיות והצילום אפשר לי לעשות סדר, לבחור ולמסגר את המציאות מנקודת מבטי, להתבונן על מצבים מבחוץ ולקחת את הזמן שלי להבין".
הכי חשוב מבחינתה של נטעלי סמולר זה הילדים. "כל ילד הגיע לעולם הזה שלם, עולם ומלואו עם ידיעה ברורה של מי שהוא", היא מנתחת, "כמבוגרים יש לנו הרבה כוח על ילדים, במילים ובמעשים שלנו וצריך לשים לב לא להשתמש בכוח הזה בצורה דורסנית. לאפשר לכל ילד להיות מי שהוא ולבטא את עצמו בעולם".
איפה את רואה את עצמך בעוד כמה שנים?
"עוד כמה שנים אני רואה את עצמי מנהלת עסק עצמאי משגשג של סדנאות צילום והתבוננות עם מדריכות מקסימות. סדנאות ומוצרי תוכן שפיתחתי מגיעים להרבה ילדים, נערות, אימהות ומשפחות בארץ ובעולם ומשפיעים שינוי לטובה בחייהם. יש לי זמן ליצירה וכתיבה. ספר פרוזה וספרי ילדים שכתבתי יוצאים לאור בהצלחה ואני מרגישה שאני מגשימה את עצמי".
ימית אמר ריאל (43) נשואה ליניב ואם לארבעה, מרכזת את התוכנית העירונית "אילת לא עוצרת במוגבלות" שמטרתה קידום תעסוקת אנשים עם מוגבלות באילת ובמקביל היא מאמנת בשיטת NLP. "עוד מגיל צעיר ידעתי שחלק בלתי נפרד ממני הוא עזרה לזולת. תמיד אהבתי לעבוד עם אנשים ולהיות קשובה לצרכי האחר", היא מספרת, "תכנית המנטוריות עזרה לי לקחת את האימון שלב אחד קדימה ולהגיע אל מי שרצתה ליצור שינוי משמעותי בחיים שלה בעזרתי. כאן זכיתי בגדול וקיבלתי את השידוך הכי מדויק שיכולתי לבקש".
החיבור של אמר ריאל עם נעמה משיח (35) היה מיידי. "כבר בפגישה הראשונה בינינו היה ברור שאנחנו מתחילות תהליך גדול ומרגש. הרצון של נעמה לקחת את התקופה המאתגרת הזו ולהפוך אותה להזדמנות, להביא לידי ביטוי את כל החלומות שלה מול הפחד והחששות של העולם העסקי הלא מוכר עבורה הוא ראוי לציון".
משיח יצאה לחל"ת במרץ לפני שנה מענף המלונאות ואחרי חודשים ארוכים בבית החלה להכין יצירות מדהימות מעץ ואפוקסי. התוצרים דיברו בעד עצמם אך השאלות האם ניתן להפוך תחביב לעסק תמיד מנעו ממנה להתפתח.
"היצירה בערה בי וממש רציתי להפוך את זה למקצוע", אומרת משיח, "אבל לא ידעתי אם אני יכולה וביחד עם ימית שנתנה לי את האומץ והידע פתחתי עוסק והתחלתי לפרסם את היצירות שלי. בחיים לא הייתי עצמאית ולהיות אדון לגורלי מבחינה כלכלית היה נראה לי מפחיד ממש. ימית "החזיקה לי את היד" במשך כל התהליך הזה ועזרה לי למצוא בתוכי את הכלים שהייתי זקוקה להם ולעשות את הצעד שלא העזתי לעשות לבדי".
"פרויקט משכילה"
מדובר בפרויקט הדגל של המשרד לקידום מעמד האישה בעיריית אילת שפועל זו השנה השמינית ברציפות במטרה לקדם אימהות יחידניות אישית ותעסוקתית, לחזק את ביטחונן העצמי ואת תחושת המסוגלות ולשפר את הכנסתן, תוך הפחתת הצורך בהישענות על גורמי הרווחה.
הפרויקט החל כפיילוט של 10 נשים והיום כבר עשרות נשים סיימו במסגרתו לימודי תואר ראשון, חלקן בהצטיינות. הפרויקט פועל בשיתוף עיריית אילת, קרן קציר וקמפוס אילת כשהלימודים ניתנים במימון מלא כשהשנה גם התקבלה תמיכה מקרן פועלים בקהילה.
"יש עשרות נשים שכבר סיימו את לימודי התואר הראשון ולכולן לא הייתה השכלה", מספרת עו"ד גל הפנר, "הן מקבלות תמיכה כולל מלגה של 4,000 ש"ח לחודש שתורמים ללא ספק להצלחה שלהן".
הפנר מספרת שהפרויקט הפך לסיפור הצלחה גדול. "יש נשים שסיימו את הלימודים כמצטיינות תואר וחלקן לא חשבו על לימודים אף פעם", היא אומרת בהתרגשות, "זה שם אותן בפוזיציה אחרת בעתיד והן מגיעות לתפקידים בכירים יותר עם שכר גבוה יותר. כל הנשים לומדות בקמפוס של בן גוריון באילת".
מגשימות – אילתיות מתחברות להצלחה
קהילה שמייצרת נטוורקינג בעולמות של קריירה ודילמות העולות סביב אימהות, פיתוח אישי, הכשרה וכדומה לנשים אילתיות אחרי צבא. החזון הוא יצירת מקום משמעותי ומרכזי בחיי קהל היעד.
הקהילה נפתחה לפני כחודש וכבר חברות בה 700 נשים שחושפות סיפורי הגשמה מעוררי השראה ונוצרת הכירות ראשונית חשובה בין נשים בעיר אילת. את הקהילה מנהלת בהמון יצירתיות שני רוזנווסר בת אילת.
"אילת היא מאוד מנותקת משאר המדינה והמפתח הוא שאנשים בעיר יחזקו את עצמם בתוך עצמם", מדגישה עו"ד גל הפנר, "היה צורך משמעותי בנטוורקינג של להכיר אחת את השנייה ולשמוע קודם מנשים שהצליחו לעשות את זה בהצלחה".
אז איך זה בעצם קרה?
"קמה קהילה כזאת של נשים שמרגישות שהגשימו וגם נשים שרוצות להגשים ולחזק אחת את השנייה. יש שם הרבה תוכן והרצאות ודברים שפתוחים בזום לכל הארץ ואני מנגישה את המידע הזה. כל בעלת עסק יכולה לתת את המקום שלה ולחזק נשים אחרות בעיר".
"יום המאבק באלימות נגד נשים"
כעיר שבה החלה התכנית הלאומית "עיר ללא אלימות", ניתנים מענים רבים ומגוונים בתחום. במסגרת זו מפעיל האגף לשירותים חברתיים את המרכז הרב תחומי לטיפול באלימות, תחנה לטיפול זוגי ומשפחתי, מרכז סיוע לנפגעי תקיפה מינית ועוד. כמידי שנה מציינים בשיתוף כל ארגוני הנשים את יום המאבק באלימות נגד נשים.
השנה בצל הקורונה, הופעלו סדנאות מיניות וזוגיות בריאה לבני הנוער בעיר. "כבר בגיל הזה של בני הנוער היה חשוב ליצור שיח מכבד ולדבר את הנושא"' מספרת עו"ד גל הפנר. "את הסדנה העבירו תכנית "שלי ורק שלי" של ארגון ויצ"ו. בנוסף קיימנו תערוכה של אמנים אילתים בנושא תקשורת מיטבית בזוגיות צעירה בניצוחו של סשה וולינקוב והרצאה מיוחדת "שומרים על האהבה בעידן הקורונה" עם הפסיכולוג דני פרידלנדר- "אהבה ממבט ראשון". "עשינו מאמץ להגיע לקהלים שונים ומגוונים שחיים את היום יום הקשה בתקופת הסגר ויכולים להגיע לשם- לאלימות בבית".
