הם לא סרטנים רגילים - הם סופר סרטנים. מדובר בזן מיוחד שפותח באוניברסיטת בן גוריון בבאר שבע, והחוקרים תולים בו תקוות רבות לפתרון מספר בעיות מהותיות בעולם: מלחמה בעוני העולמי, שמירה על הסביבה והפחתת מחלות.
איך כל זה עומד לקרות? במחקר פורץ דרך הצליחה קבוצת חוקרים בראשות פרופ' שגיא ליצור סרטני נהר זכריים עם שני כרומוזומי מין נקביים, שחסרים בהם כרומוזומי המין הזכרי. הזן החדש שנוצר נקרא "סופר סרטנים" והם מייצרים רק צאצאים נקביים.
אוכלוסייה נקבית בלבד, שפותחה יחד עם צוות המחקר והפיתוח של Enzootic, חברת סטארט-אפ המתמחה בביוטכנולוגיות בסרטנים נקביים, יכולה להגדיל את היבולים ולשמש כגורם הדברה טבעי למניעת התפשטות טפילים ומזיקים במים.
"הצלחנו לגדל את האוכלוסייה החד-מינית ללא שימוש בהורמונים וללא שינויים גנטיים, ובכך טיפלנו בשיקולים החקלאיים, לפיהם יש העדפה לאוכלוסיות חד-מיניות ובשיקולים אקולוגיים. סרטנים משמשים כגורמי בקרה ביולוגית יעילים במרחב המימי, בעיקר נגד חלזונות הנושאים טפילים. בזכות השימוש בסרטנים חד-מיניים שאינם מתרבים, הסכנה שהסרטנים יהפכו למין פולשני פוחתת משמעותית", אומר תום לוי.
לצורך חקר הבקרה הביולוגית באפריקה חברו פרופ' שגיא וד"ר עמית סויה, שניהם מאוניברסיטת בן גוריון, לצוות חוקרים בינלאומי בראשות פרופ' ג'וליו דה ליאו מאוניברסיטת סטנפורד. המחקר מציג מודל המנתח את תפקידם של מיני סרטנים ממקורות מים מתוקים כמדבירים ביולוגיים על ידי טרף חלזונות המשמשים כפונדקאי טפילים במקווי מים הגורמים למחלה זיהומית בשם בילהרציה (מחלה טפילית חריפה וכרונית הנגרמת על-ידי תולעים טפיליות) בעיקר באפריקה.
האסטרטגיה המוצעת למניעת המחלה מציעה שילוב של הדברה ביולוגית, תוך שימוש בסרטנים להפחתת אוכלוסיית החלזונות ושבירת מעגל ההדבקה הטפילי, ובמקביל יישום טיפול תרופתי המוני לאוכלוסיית החולים בסביבת מקורות המים הנגועים.
"שימוש בסרטנים חד-מיניים בצפיפות מתאימה עשויה לצמצם משמעותית את אוכלוסיית החלזונות ומסייעת למאמצי בקרת הבילהרציה. שילוב דרכי ההתערבות מציעה אסטרטגיה מוצלחת בפן הבריאותי ובד בבד מאפשרת פיתוח בר-קיימא והוצאת אוכלוסיות ממעגל העוני באזורים בעולם בהם בילהרציה נפוצה", אומר דר' סויה.
ארגון הבריאות העולמי מעריך כי לפחות 220.8 מיליון אנשים בכל שנה זקוקים לטיפול מנע למחלה, אולי סרטני העל שיגיעו מבאר שבע יושיעו את המצב.
