הכתבה המלאה מתפרסמת בגיליון סוף השבוע הקרוב של "ידיעות הנגב".
תחת הסלוגן "באר שבע לא עוצרת" יצא ראש עיריית באר שבע, רוביק דנילוביץ', למסע הבחירות שלו בדרך לקדנציה שלישית על כסא ראש העירייה. נצחונו הסוחף בבחירות השבוע לא הותיר מקום לספק.
תושבי בירת הנגב תומכים בדנילוביץ' שסגר השבוע עשר שנות כהונה וממשיך לחמש שנים נוספות בראשות העירייה. "אנחנו לא עוצרים", ציין דנילוביץ' בדבריו לתושבי העיר טרם הבחירות, "אנחנו עם הפנים קדימה אל העתיד. אנו ממשיכים בעשייה ומתכננים את העשור הבא, שיש לו חשיבות דרמטית לביסוסה של העיר ולפיתוחו של הנגב".
האם דנילוביץ', הזוכה לתמיכה כמעט מקיר לקיר בזירה הפוליטית המקומית, רומז בכך שהוא כבר מתכנן להישאר על כס ראש העירייה גם בעשור הקרוב? רק לו פתרונים. בינתיים, עומדות לפתחו לא מעט סוגיות שממתינות לטיפול על מנת שבירת הנגב אכן תהיה עיר של הזדמנויות.
דנילוביץ', כמי שטבע את הסלוגן "רק החולמים מגשימים", חדור תוכניות. "אנו רואים בתכנון עתיד העיר באר שבע כחלק מתפיסה כוללת חדשנית ומובילה בכל תחום ונושא", הוא ציין במהלך קמפיין הבחירות האחרון.
"אנו מתכננים ויוצרים את העתיד שלנו עם שורה של מגה פרויקטים שיהוו בעשור הבא מנופי צמיחה, מוקדי חדשנות וידע, תשתיות והזדמנויות בתחומי הדיור, התעסוקה, הפנאי והתחבורה. חשיבה מחוץ לקופסא, תפיסה תכנונית כוללת, תעוזה ויוזמה, יחד עם שותפים מהארץ ומהעולם, יציבו אותנו בשורה אחת עם הערים המובילות העולם".
מבחינתו של דנילוביץ', באר שבע מוכנה לקראת העתיד. מה זה אומר? רכבת קלה, אגם ענק, בית חולים חדש, פארק הייטק עוצמתי, כהגדרתו, ועוד מיזמים שוברי שיוויון. עכשיו יהיה על דנילוביץ' בקדנציה השלישית שלו להוכיח שבאמת באר שבע לא עוצרת.
1. מפגעים סביבתיים - מי ינקה את הבלגן?
אתרי אשפה פיראטיים, לכלוך ופסולת בשכונות ועקיצות יתושים פוגעים באיכות החיים של תושבי העיר.
שבעה חודשים ללא מנהל אגף: מי דואג לניקיון ברחובות באר שבע?
הביוב זורם בשכונה ה': "הרחוב הפך לסירחון אחד גדול"
מכת יתושים בשכונות ליד נחל באר שבע: "זה פשוט סיוט"
מצבורי האשפה, בעיקר בשכונות הוותיקות, עדיין לא נעלמו מהעולם. נכון, שאמנם חל שיפור בשנים האחרונות בנושא הזה, אך המציאות עדיין רחוקה מלהשביע רצון.
חודשים אחדים לפני שדנילוביץ' נבחר לתפקיד ראש העירייה, לפני למעלה מעשר שנים, חתם קודמו בתפקיד, יעקב טרנר, על אמנה סביבתית הממתגת את באר שבע כעיר ירוקה, אך עשור אחרי עדיין אפשר למצוא ברחבי העיר מפגעים סביבתיים כמו פחי אשפה מלאים עד להתפוצץ ומגרשים ריקים שהופכים לאתרי אשפה פיראטיים.
גם שפכים תעשייתיים עדיין זורמים בערוץ נחל באר שבע למגינת ליבם של תושבי השכונות הסמוכות לערוץ הנחל שסובלים מעקיצות יתושים. לא לחינם דורגה לאחרונה באר שבע בצמרת טבלת הערים המלוכלכות.
2. חינוך - יש שיפור, לא מספיק
אמנם יש עלייה בשיעור לומדי חמש יחידות מתמטיקה ומדעים, אך ההשקעה השנתית הממוצעת בתלמיד בית ספר בבאר שבע היא נמוכה יחסית לרשויות מקומיות במרכז הארץ.
"מפת המצוינות במתמטיקה": באר שבע הכפילה את מספר בוגרי 5 יחידות
מפת החינוך: אלה 10 בתי הספר המובילים בבאר שבע
כמי שהחזיק בשעתו, בטרם נבחר לראשות העירייה, בתיק החינוך בתקופת כהונתו של קודמו בתפקיד, יעקב טרנר, תחום החינוך קרוב לליבו של דנילוביץ'. מול הנתונים בדבר עלייה בשיעור לומדי חמש יחידות מתמטיקה ומדעים, הקמת למעלה מ־160 מוסדות חינוך חדשים וחידוש מוסדות חינוך בעשרות מיליוני שקלים בעשור האחרון והכפלת מספרם של תלמידי י"ב הזכאים לתעודת בגרות חברתית, יש גם נתונים שבהחלט טעונים שיפור בקדנציה הבאה של ראש העירייה.
כך, למשל, ההשקעה השנתית הממוצעת בתלמיד בית ספר בבאר שבע עומדת, על פי נתוני משרד החינוך, על 23,022 שקל, ובתלמיד בגן ילדים על 15,074 שקל. לשם השוואה, בדימונה, ההשקעה הממוצעת לתלמיד בבית ספר עומדת על 24,739 שקל ולתלמיד גן על 17,053 שקל.
כך או כך, מדובר בתקצוב נמוך יחסית לרשויות מקומיות במרכז הארץ ואפילו בצפונה שמשקיעים בשיעור שנתי של כמעט פי שלושה. הפער בהשקעה בתלמידים בין עיר שבפריפריה לבין זו שבאזור מרכז הארץ משליכה גם על שיעור הזכאות לבגרות. שיעור התקצוב הנמוך של התלמידים תואם מן הסתם את ההישגים הלימודיים.
על פי נתוני משרד החינוך וקרן טראמפ, שפורסמו רק באחרונה, אמנם נרשם שיפור משמעותי במספר התלמידים שנבחנו בחמש יחידות לימוד במתמטיקה, אך עדיין שיעור זה (11.5%) הוא מתחת לממוצע הארצי, שעומד על 14.3%. לפי נתוני משרד החינוך, עומד שיעור הזכאים מקרב תלמידי י"ב בבאר שבע לתעודת בגרות על 74.3%. שווה שיפור.
3. מחסור במקומות תעסוקה
ההיצע הדל במקומות התעסוקה מבריח את אנשי הקבע ומשפחותיהם שאמורים להתגורר בעיר במסגרת מעבר צה"ל דרומה.
לא סוד הוא שבירת הנגב סובלת זה שנים במחסור במקומות תעסוקה, בעיקר במקצועות ההייטק. אמנם פארק ההייטק "גב ים", הסמוך לקמפוס אוניברסיטת בן גוריון, קולט בשנים האחרונות מקצת מבוגרי האוניברסיטה, אך לא מעט מהם אינם מוצאים תעסוקה בתחום השכלתם ובוחרים להעתיק את מקום מגוריהם מחוץ לעיר ואפילו מרחיקים עד מעבר לים.
ואם בתעסוקה עסקינן, הרי שאחד המכשולים העומדים בפני זוגות צעירים, חלקם גם מקרב אנשי הקבע שהיו אמורים להגיע ולהתגורר בעיר במסגרת מעבר צה"ל דרומה, היא סוגיית התעסוקה. לא מספיק שלאיש או אשת הקבע תהיה תעסוקה באחד מבסיסי צה"ל הניבנים באזור. חשוב ורצוי שגם לבן או בת הזוג תהיה תעסוקה ההולמת את עיסוקיו או עיסוקיה.
4. בריחת מוחות, הצעירים עוזבים
חרף הניסיון למתג את באר שבע כ"בירת ההזדמנויות", היא עדיין לא אטרקטיבית מספיק עבור צעירי העיר.
אתגר 'בריחת המוחות' של צעירי העיר לטובת מרכז הארץ ניצב בפניו של דנילוביץ' לא מהיום. גם קודמיו בתפקיד התמודדו עם האתגר הזה, אך שיעור הצעירים המקומיים, המסיימים את לימודיהם במוסדות להשכלה גבוהה בעיר ואינם מוצאים כאן את פרנסתם, לא פחת עם השנים ורבים מהם אורזים את מטלטליהם ועוברים למרכז הארץ. כיצד מונעים את ההגירה השלילית הזו? רק באמצעות יצירת מקומות תעסוקה איכותיים.
5. זעקת בעלי העסקים "הארנונה חונקת אותנו"
התחרות עם מרכזי המסחר הגדולים ושיעור הארנונה לתעשייה הגבוה בעיר מקשים על בעלי העסקים לסגור את החודש.
כל עסק שביעי בעיר נמצא בסכנת סגירה
בצניחה: גידול שלילי בפתיחת עסקים בבאר שבע
בעלי העסקים בעיר נאנקים זה שנים תחת עול המיסים. לטענתם, הרשות המקומית מכבידה עליהם עם אגרות והיטלים רבים וגם המירוץ לקבלת רשיון עסק רצוף בלא מעט מכשולים בירוקרטיים.
לא רק שבעלי העסקים, הקטנים והבינוניים כאחד, נאלצים בשנים האחרונות להתמודד מול מרכזי המסחר הגדולים הצצים כפטריות אחר הגשם בעיר, הם גם נאלצים לשלם לעירייה תשלומי ארנונה מן הגבוהים בהשוואה לאלה שמשלמים עמיתיהם באזורים אחרים בארץ.
על פי הנתונים, הארנונה לתעשייה בבאר שבע מדורגת בחמישייה הראשונה מבין הערים בארץ מבחינת גובה התשלום. עם קשיים כאלה, מה הפלא ששיעור הסיכון לסגירת עסק בבאר שבע הוא הגבוה ביותר מבין הערים הגדולות בארץ.
6. השכונות הוותיקות נותרו מאחור
עיריית באר שבע השקיעה תקציבים רבים לשיפור התשתיות בשכונות הוותיקות, אך המלאכה עדיין מרובה.
לצד טיפוח השכונות החדשות והמרחב הציבורי סביבן, סובלות השכונות הוותיקות, שנבנו עוד בשנות החמישים והשישים, מהזנחה ארוכת שנים. אמנם במסגרת התוכנית הרב שנתית של העירייה הושקעו תקציבים רבים שהופנו לטובת חידוש פניהן של השכונות הוותיקות, אך עדיין עוד יש הרבה מה לעשות על מנת לשפר את מראה השכונות.
שיפור תשתיות, כמו גם פרויקט ההתחדשות העירונית, מתחייב מתוקף המציאות על מנת שלא ליצור פער בין השכונות החדשות לשכונות הוותיקות, שלא ניתן יהיה לסגור אותו בעתיד.
7. רכבת לנתב"ג. הדרך לחו"ל רצופה במכשולים
הגיע הזמן שיופעל קו רכבת ישיר מבירת הנגב לשער האווירי של המדינה.
סיוט בדרך לנתב"ג: תושבי באר שבע והנגב מטורטרים בנסיעה לשדה התעופה
כבר בתחילת הכהונה הראשונה שלו כראש העירייה, יצא דנילוביץ' בקריאה לרכבת ישראל להפעיל את קו הרכבת מבאר שבע לנתב"ג. קריאתו של דנילוביץ' זכתה אז להד חיובי ובמשך קרוב לשנה פעל הקו לנמל התעופה במסגרת הקו מבאר שבע לתל אביב.
לתושבי באר שבע בפרט, ויישובי הנגב, בכלל, זו היתה חגיגה. תחושה של הדרך הקצרה לחו"ל עוברת בתחנת הרכבת בבאר שבע. אולם גם החגיגה הזו נגמרה ובמשך שנים תושבי העיר והאזור נאלצים למצוא חלופות כמו החלפת רכבות בתל אביב או קווי אוטובוס שתדירותם נמוכה. ברכבת ישראל טוענים כי אין כדאיות כלכלית להפעיל את הקו לנתב"ג, וכי החלופות שהרכבת מציעה עונות על הצרכים.
8. שדה התעופה בנבטים. נתב"ג 2 יקום בנגב?
ההזדמנות להקים שדה תעופה בינלאומי "כמעט חמש דקות מבאר שבע" לא תחזור על עצמה. הגיע הזמן להחריף את המאבק.
מגבירים את הלחץ על 'נתב"ג 2': כך ייראה נמל תעופה ללא תורים
אמנם השטח בו רואים פוטנציאל להקמת שדה התעופה המשלים לנתב"ג ממוקם בנבטים, מרחק של ק"מ ספורים מבאר שבע, כמעט כמו המרחק בין נתב"ג לתל־אביב ולא יהיה זה מופרך שאם וכאשר יוקם בסופו של דבר השדה בנבטים יכריז קברניט המטוס שינחת בו "נוסעים נכבדים, בעוד דקות אחדות ננחת בשדה התעופה של באר שבע".
לאור זאת, שדה התעופה המשלים לנתב"ג, שמיקומו כבר הפך בשנים האחרונות למאבק ציבורי, חייב להיות על סדר יומו של ראש העירייה. אמנם הממשלה החליטה כי השדה יוקם ברמת דוד שבעמק יזרעאל, אך ראשי היישובים בצפון כמו תושבי עמק יזרעאל מתנגדים נחרצות לכך שהשדה יוקם בתחומם. גם ראש הממשלה, בנימין נתניהו, אמר באחרונה בעת ביקורו בדימונה כי הנושא ייבחן מחדש.
זה הזמן ללחוץ על הדוושה ולהיאבק על כך ששדה התעופה הבינלאומי החדש יוקם בנבטים, "כמעט חמש דקות מבאר שבע".
9. פרויקט שדרות רגר. אין למה למהר
שדרוג רחובה הראשי של באר שבע תקוע מזה 20 שנה. בעירייה מבטיחים להתחיל בעבודות בשנה הקרובה.
הציר המרכזי של באר שבע יעבור שדרוג משמעותי החל מהקיץ הקרוב
הנתונים חושפים: אלה הם הרחובות המסוכנים ביותר בבאר שבע
'נתיבי איילון של באר שבע' לקראת שדרוג: מה ההשלכות של הפרויקט השאפתני?
כבר קרוב לעשרים שנה מדשדש, בלשון המעטה, הפרויקט שנחשב בשעתו לפרויקט הדגל של באר־שבע - פרויקט שדרות רגר. מדובר בפרויקט משותף לעיריית באר־שבע ומשרד הבינוי והשיכון, שנועד לשדרג את רחובה הראשי של באר־שבע, כולל הקמת מגדלי מגורים, הכשרת מסילות לרכבת הקלה ופיתוח סביבתי ומרחב ציבורי. בינתיים, הפרויקט עדיין לא מתקדם בשל קצב בניית מגדלי המגורים מצידו המערבי של הרחוב הראשי של בירת הנגב. בעירייה מבטיחים להאיץ את הפרויקט כבר בשנה הקרובה. נחכה ונראה.
10. מחלקים דו"חות חניה בצדק?
התושבים ובעלי העסקים יצאו במחאה על דו"חות החנייה שמחלקת העירייה בשעה שקיימת מצוקה קשה במקומות חנייה בעיר.
מצוקת החנייה: עיריית באר שבע תנפיק 3 תווי חנייה לכל משפחה
עשרות הפגינו מול העירייה במחאה על מדיניות דו"חות החנייה
מצוקת החניה בעיר מעיקה על לא מעט תושבים. מספר מקומות החניה ברחבי העיר אינו עונה על מספר כלי הרכב הנעים בעיר, והתוצאה היא מצוקת מקומות החניה שרק הולכת ומחמירה מיום ליום וגם גוררת אחריה הגשת דו"חות וקנסות למי שחונה שלא כחוק.
מצוקת החניה היא, למעשה, נחלת כל שכונות העיר, בין אם מדובר בעיר העתיקה, השכונות הוותיקות והשכונות החדשות. גם התושבים וגם בעלי העסקים טוענים, כי תכנון לקוי של נושא החניה בעיר גורם למציאות העגומה הזו, בה נאלץ נהג לחפש במשך לא מעט זמן מקום חנייה לרכבו כחוק ולהימנע מקבלת דו"ח על חניה במקום אסור.
בשעתו גם דובר על תוכנית לשדרוג התחבורה הציבורית בעיר שתקל על השימוש ברכב פרטי, תוכנית שבשלב זה טרם קרמה עור וגידים.
11. איפה המוזיאון העירוני? ההיסטוריה תחכה
רבות דובר על הקמת מוזיאון שיתעד את תולדות העיר, אבל אף תוכנית לא יצאה אל הפועל.
הרבה מים, בעיקר מי שפכים, זרמו בערוץ נחל באר שבע מאז הובטח כי גם בעיר הדרומית יוקם מוזיאון עירוני, אכסניה שתתעד את תולדות העיר לדורותיה. תוכניות שונות הוצגו במהלך השנים: דובר בשעתו על שיקום תחנת הרכבת הטורקית לטובת הקמת מוזיאון עירוני. התוכנית לא יצאה אל הפועל ובמקום הוקם מתחם "הקטר".
היתה גם תוכנית לפיה מוזיאון הנגב לאומנות ישמש כמוזיאון עירוני. גם זה לא קרה. תוכנית נוספת דיברה על הפיכת ביתו של ראש העירייה הראשון, דוד טוביהו, למוזיאון שיתעד את תולדות העיר. נכון לעכשיו, או ליתר דיוק לפני מספר חודשים, הבית נהרס לאחר שהפך לבניין מסוכן ועל המגרש הריק צפוי להיבנות פרויקט מגורים. בינתיים, ההיסטוריה יכולה לחכות, ובירת הנגב, על כל היסטוריה המפוארת שלה, טרם מתברכת במוזיאון ראוי לשמו.
12. בסיס פיקוד הדרום לא מתפנה
חרף ההבטחות של שרי הביטחון להעביר את מפקדת פיקוד הדרום מחוץ לעיר לטובת פרויקטים חינוכיים־תרבותיים־מסחריים לרווחת תושבי העיר, הבסיס עדיין עומד וקיים.
כבר שנים מדברים על הוצאת בסיס מפקדת פיקוד הדרום ממתחמו הקיים בעיר העתיקה אל מחוץ לעיר, אך עדיין זה לא קורה. בעידן בו ראשי ערים פועלים להוצאת בסיסים צבאיים מלב הערים (עיין ערך תל־אביב, רמת גן וחיפה), בבאר שבע עדיין עומד הבסיס הוותיק על תילו.
במהלך השנים הופרחו באוויר הבטחות והצהרות, בעיקר של שרי ביטחון, בדבר העברת הבסיס אל מחוץ לעיר, אך עדיין התוכנית לא יצאה אל הפועל. בשעתו, דובר על הקמת פרויקטים חינוכיים־תרבותיים־מסחריים לרווחת תושבי העיר לכשיופשר השטח, תוך שילוב עם פארק קרסו למדע שמעבר לכביש ובינתיים גם התוכנית הזו ממתינה לגאולתה.
