עיריית באר שבע שומרת על איתנותה הפיננסית ואף למעלה מזה. כך עולה מנתוני דרוג חברת 'דן אנד ברדסטריט ישראל', שפורסמו השבוע לקראת הבחירות המקומיות שיתקיימו בסוף החודש.
דירוג הרשויות המקומיות של דן אנד ברדסטריט לשנת 2018 מספק לנו תמונת מצב פיננסית לגבי הערים ברחבי הארץ, ואפשרות לראות איפה באר שבע ממוקמת ביחס לערים אחרות.
על פי הנתונים, עיריית באר שבע מדורגת במקום החמישי בטבלת הערים הגדולות המונות למעלה מ-200 אלף תושבים, עלייה של מקום אחד בהשוואה לדרוגה של בירת הנגב בדרוג אשתקד.
עוד על פי הנתונים, עמד השנה שיעור גביית הארנונה בעיריית באר שבע על 94% ונרשם בתקציבה הרגיל עודף של עשירית האחוז. היחס בין תושבים לעסקים עומד בבירת הנגב על בית עסק אחד על כל 14 תושבים.
בדרוג הערים הבינוניות, שאוכלוסייתן מונה בין 50 ל-200 אלף שקל, ממוקמת עיריית רהט במקום ה- 24 מבין 28 ערים, ירידה של מקום אחד בהשוואה לדרוג אשתקד. הנתונים מצביעים על כך ששיעור גביית הארנונה בעיר הבדואית הגדולה עומד על 82% וכי בתקציבה הרגיל נרשם עודף של שלוש עשיריות האחוז. היחס בין תושבים לעסקים עומד על בית עסק אחד על כל 29 תושבים.
מבין הערים הקטנות, שאוכלוסייתן מונות פחות מ- 50 אלף תושבים, מדורגת עיריית דימונה במקום ה-19, עלייה דרמטית של 17 מקומות לעומת דרוג השנה שעברה עם שיעור גביית ארנונה של 92% ועודף תקציבי של 5.5%.
עיריית ערד מדורגת במקום ה-28, ירידה של מקום אחד בהשוואה למיקומה אשתקד, עיריית נתיבות ירדה ארבעה מקומות וניצבת במקום ה- 38 ואילו במקום ה-40 והאחרון בטבלה ממוקמת עיריית אופקים עם שיעור גרעון בתקציב הרגיל של ארבעה וחצי אחוזים ושיעור גביית ארנונה של 88 אחוז.
בשאר הארץ מבין הערים הגדולות המונות יותר מ-200 אלף תושבים - עיריית תל אביב ממשיכה לשמור על מיקומה הראשון מבין הערים האיתנות בארץ, במקום השני מבין הערים הגדולות דורגה חולון שעלתה מהמקום הרביעי בשנה שעברה. ראשון לציון ירדה למקום השלישי מהמקום השני. לאחר מכן דורגו פתח תקווה במקום הרביעי, באר שבע במקום החמישי ולאחריהן חיפה, נתניה, אשדוד וירושלים שדורגה במקום ה-9 והאחרון.
דירוג הרשויות המקומיות כולל 77 ערים בישראל ומתבסס על נתוני העסקים במשק ממאגרי דן אנד ברדסטריט וכן על הנתונים הפיננסים של הרשויות אשר מפורסמים על ידי משרד הפנים. הדירוג מבוסס על מודל המשקלל 5 פרמטרים המעידים על חוסנה הפיננסי והעסקי של הרשות המקומית:
1. שיעור עודף או גרעון בתקציב הרגיל - התקציב הוא כלי העבודה העיקרי של העיר ולפיה בונים את תוכנית העבודה. האם הערייה נכנסה לגרעון או דווקא הצליחה ליצור אזון או שיעור עודף?
2. שיעור גביית ארנונה - הארנונה היא זו שממנת את הפעילויות השונות של העירייה. יכולתה של העירייה לגבות מיסים משפיעה באופן ישיר על הכנסותיה שכן, מרבית הכנסות העירייה (מתקציב רגיל) נובעות מארנונה.
3. דירוג סוציו אקונומי - זהו אחד הקריטריונים להקצתא משאבים לרשויות המקומיות. המדד משקף את הרמה הכלכלית חברתית של האוכלוסייה ברשויות השונות. הרשויות סווגו ל-10 אשכולות על פי מספר משתנים, כמו הכנסה ממוצעת לנפש, אחוז כלי רכב חדשים, אחוז סטונדטים, יחס בין ילדים לקשישים, אחוז מקבלי דמי אבטלה ועוד.
4. יחס תושבים לעסקים - הפרמטר הרביעי במודל הדירוג בוחן את מספר תושבי העיר ביחס למספר העסקים בעיר. הפרמטר מעיד על רמת הפיתוח העסקי בעיר ועל אפשרויות התעסוקה בה.יש לציין כי ככל שהיחס נמוך יותר התוצאה טובה יותר ומעידה על מס' גבוה יותר של עסקים בעיר פר תושב.
5. יחס מענקים לסך תקציב רגיל - יחס מענקים לסך תקציב רגיל בוחן אילו רשויות נזקקות למענקים ולאילו רשויות הכנסות עצמיות גבוהות מספיק ולכן אינן נזקקות למענקי הסיוע.
לדברי סמנכ"ל הפיתוח העסקי בחברת 'דן אנד ברדסטריט ישראל', אפרת שגב, "הדרוג מעיד על חוסנה הפיננסי של העיר ואפשרויות התעסוקה לתושבים בסביבתה. ניתן לראות שערי הפריפריה ומהמגזר הערבי ממוקמות בחלק התחתון של הדרוג, בעוד שהערים המשגשגות הן אלו הנהנות מקרבה למרכז ואיתה גם נגישות גבוהה לתשתיות, השכלה ותעסוקה".
