מוזאון הנגב לאמנות בבאר שבע מארח את התערוכה "מה אומרים העצים" של האמנית והחוקרת אולגה קיסלבה, ילידת סנט-פטרסבורג העובדת ויוצרת בפריז. התערוכה שבה עבודות וידאו-ארט ומיצבים, היא חלק מפרויקט EDEN של קיסלבה - מחקר מדעי ופרשנות אמנותית לתפישה חדשה, לה היא קוראת "ידע עתידי עתיק" – תוצר ניתוח עמוק של המורשת התרבותית העתיקה של היחסים בין האדם לצמחים ובמיוחד לעצים, כמו גם בחינה של טכנולוגיות מתקדמות לבירור יכולתן לקדם תקשורת עם עולם הצומח.
תפוח המריבה, 2018, תהליך החייאה של זן תרבותי של תפוח אפורט קזחסטאן. צילום: אולגה קיסלבהתפוח המריבה, 2018, תהליך החייאה של זן תרבותי של תפוח אפורט קזחסטאן. צילום: אולגה קיסלבה
תפוח המריבה, 2018, תהליך החייאה של זן תרבותי של תפוח אפורט קזחסטאן. צילום: אולגה קיסלבה
(תפוח המריבה, 2018, תהליך החייאה של זן תרבותי של תפוח אפורט קזחסטאן. צילום: אולגה קיסלבה)
יער הרפאים, 2016, זרעי דקל תמר בני 2000 שנה שהתגלו במצדה. צילום: אולגה קיסלבהיער הרפאים, 2016, זרעי דקל תמר בני 2000 שנה שהתגלו במצדה. צילום: אולגה קיסלבה
יער הרפאים, 2016, זרעי דקל תמר בני 2000 שנה שהתגלו במצדה. צילום: אולגה קיסלבה
(יער הרפאים, 2016, זרעי דקל תמר בני 2000 שנה שהתגלו במצדה. צילום: אולגה קיסלבה)
הפרויקט בתערוכה משקף את ההיסטוריה המורכבת של מערכת היחסים בין האדם והטבע. הצוות בראשות קיסלבה בחן הבדלים תרבותיים ואת השינויים שחלו בדימוי העץ לאורך היסטוריה, כסמל וכרעיון פילוסופי שרבים מהם היוו בסיס לפרויקט EDEN. כמו "עץ הדעת טוב ורע" ביהדות ובנצרות, "עץ בודהי" של הבודהיסטים, "עץ האושר" באסלאם ו"עץ החיים" בקבלה. אלו בנוסף לדימויים אחרים של עצים שהפכו לסמלים בתרבויות שונות ברחבי עולם
קיסלבה משתמשת בטכנולוגיות חדשות ליצירת אפשרויות תקשורת בין עצים שגדלים בארצות וביבשות אחרות, בשיתוף ביולוגים, מעצבים, בלשנים. כשמטרת הפרויקט, היא להקים אוטופיה מדעית-אמנותית שתוכל להפחית את הנזק שנגרם לטבע עקב הזמן והפעילות האנושית.
יער עתיק עתידי, תהליך החייאה של עץ הטורמידו. צילום: אולגה קיסלבה, מוזיאון הנגב לאמנותיער עתיק עתידי, תהליך החייאה של עץ הטורמידו. צילום: אולגה קיסלבה, מוזיאון הנגב לאמנות
יער עתיק עתידי, תהליך החייאה של עץ הטורמידו. צילום: אולגה קיסלבה, מוזיאון הנגב לאמנות
(יער עתיק עתידי, תהליך החייאה של עץ הטורמידו. צילום: אולגה קיסלבה, מוזיאון הנגב לאמנות)
סדרת העבודות הטכנולוגיות "הרשת הביולוגית", מוצגת באולמות הקומה השנייה של מוזיאון הנגב, ומשמשת כמרכז תקשורת בין צמחים, עצים מקומיים בעלי מטען סמלי עשיר שגדלו פעם על גדות נהר הירדן. המיצב יער הרפאים מוקדש לשחזור זן נכחד של דקל התמר, המכונה "מתושלח". המיצב בנוי משני מסכים המשדרים וידאו בשחור-לבן.
בקומת הקרקע מוצג המיצב יער עתיק חדש, קבוצות של עצים חיים קטנים שהובאו מן הערבה. המיצב משפיע על כל חושי המבקרים בו-זמנית ומגלם את המגמה הארכיטקטונית הפופולרית של זליגת החוץ אל הפנים. העצים יוצרים תחושה מיוחדת של חגיגה אקולוגית המיועדת למבוגרים ולילדים, שמשקפת את הרעיון האקולוגי שמקדם התקרבות אל הטבע מבלי להיפרד מהסביבה העירונית.
התערוכה תוצג עד ה-28.3.20. מוזאון הנגב לאמנות: רחוב העצמאות 60, באר שבע.