כשיהורם אור, מנהל תיאטרון נהריה, קיבל בשיא משבר הקורונה את הטלפון ממיזם '1000 כמוני', נפשו לא ידעה התרגשות שכזו הרבה זמן. "רצינו לספר לך שהוועדה שלנו בחרה בך לקבל סיוע של עשרת אלפים שקלים. הכסף יועבר אליך", נאמר לו.
עבור יהורם זה היה כאילו אראלה ממפעל הפיס הייתה על הקו. החשבונות החלו לחזור והחבל התהדק סביב הצוואר, וסכום הכסף שגויס עבורו, נתן לו אוויר להמשיך ולהתמודד עם המשבר.
המיזם המרגש '1000 כמוני' הוקם על ידי סבן-בלילה בהתפרצות הנגיף הראשונה, במטרה לסייע למשפחות שנקלעו לקשיים כלכליים. סיגל, תושבת להבים, נשואה לד"ר איציק בלילה ואמא לאור-דוד והילה-רחל. בעבודתה המרכזית היא כמנהלת אדמיניסטרטיבית במרכז לחקר וקידום בריאות האישה באוניברסיטת בן-גוריון.
"מגיל צעיר אני זוכרת את עצמי כמאמינה בכוח הקהילה", היא מספרת. "זכור לי מקרה משנת 1995 בטיול בארצות הברית, ואחד הרכבים שנסענו איתו התחפר בחול", היא נזכרת. "החליטו שנמשיך לנסוע ואותו רכב יחולץ ויצטרף אלינו. התקשיתי לקבל את זה ורתמתי את הקבוצה לעזור לו ובסוף גם הצלחנו לחלץ אותו. לא משאירים אף אחד מאחור".
כשסיגל מדברת על לא להשאיר אנשים מאחור, כמובן שהפרויקט המרגש עליו היא עובדת עולה לתודעה. "ישבתי בבית בגל הקורונה הראשון ושמענו כולם את זעקת העם. לא נתפס בעיניי שיש אנשים שפשוט לא יכולים לעשות קניות לבית. אתה רואה שהם חיים ברמת איכות מסוימת, אבל כשתזרים המזומנים נגמר להם – אפילו אוכל במקרר לא היה.
"פרסמתי פוסט בפייסבוק ובו כתבתי על כך שלטיפה אחת בודדת אין ערך, אבל טיפות רבות יכולות להשקות את הצמא", ממשיכה סבן-בלילה. "קיבלתי המון חשיפה והצלחתי לגייס עשרת אלפים שקלים, בעזרת אלף אנשים שתרמו עשרה שקלים פעם בשבוע. אפשר להגיד על התורמים שלנו שהם נותנים עשר ומרגישים עשרת אלפים", היא אומרת בחיוך.
אז איך זה עובד? לאחר שהבקשות לסיוע מתקבלות הן עוברות סינון ראשוני. לוועדת הבחירה מגיעים כחמישה מכתבים, ולאחר דיון נבחר אדם אחד שיקבל את הכסף שייתרם. "לעיתים קרובות גייסנו סכום שעבר את העשרת אלפים שקלים והצלחנו לחלק לחמשת המשפחות שדנו במקרים שלהן", היא אומרת והעיניים שלה נרגשות.
בחודש מאי בשנה שעברה, כשגל הקורונה החל לדעוך, גם המיזם של סבן-בלילה עמד על סף סגירה. אנשים חזרו לעבודה, המענקים חולקו והשוק התייצב באופן כזה או אחר, אך לסיגל היה קשה לקבל את העובדה הזו. "זה נהיה ממש 'אדרנליני' עבורם ועבורי. הרגשתי שחלק מהתורמים שלנו כבר התרגלו לתרום את הכסף הזה", היא אומרת ומוסיפה כי "רגע לפני שהמיזם נסגר, פרופ' רבקה כרמי, נשיאת אוניברסיטת בן-גוריון לשעבר, שהיא שותפה בוועדת הבחירה הציעה שנפנה את הכספים לאוכלוסייה אחרת שצריכה את הכסף. בחרנו בנשים שיצאו ממעגל האלימות בעקבות החשיפה לכל מקרי האלימות במשפחה שעלו במהלך הקורונה".
כיום, נעזרים ב'1000 כמוני' בעמותת מסל"ן באיתור הנשים. לאחר שהשם מתקבל בוועדה, נשלחת הודעת ווטסאפ עם הפרטים הכלליים על המקרה וקישורים לאפליקציות פייבוקס וביט, בעזרתן התורמים יכולים להעביר את הכסף. "מאוד מרגש אותי לדעת שכל האנשים שבעבר קיבלו מאיתנו סיוע, הפכו להיות תורמים בעצם במסגרת המיזם".
השאלות העיקריות עליהן היא נשאלת לרוב הן על גודל התרומה והאם ניתן לסייע בדברים נוספים. "זה תמיד מחמם את הלב לדעת שיש אנשים שרוצים לתת יותר. במסגרת הפייבוקס אפשר להעביר כל סכום", היא מסבירה. "ויש גם בעלי מקצוע שרוצים לסייע הרבה פעמים ואנחנו פשוט מקשרים. אנחנו רוצים לשמור על המיזם נקי ואותנטי ואנחנו מתעסקים רק בתרומת הכסף. האנשים יודעים לנהל את עצמם כלכלית ואנחנו כאן לתת להם את הכבוד לעשות את הבחירות שלהם בעצמם".
ליצירת קשר:
סיגל סבן-בלילה: 052-683-9401
