כבר שנים מחזיקה באר שבע בתואר 'בירת הנגב', אבל במקביל היא גם נחשבת כ'בירת הקניונים ומרכזי הקניות' של ישראל. מאז נפתח קניון הנגב, סמוך לתחנה המרכזית, בחודש מרץ 1990 והיה לחלוץ הקניונים בעיר, הוקמו בבאר שבע לא פחות מ־12 קניונים ומרכזי קניות גדולים על מנת לספק את חדוות הקניות של תושבי העיר וסביבותיה.
המציאות הזו, לפיה צצים בבאר שבע מרכזי קניות כמו פטריות אחר הגשם, מעוררת זה שנים לא מעט תהיות, האם כוח הקנייה שטמון בעיר וביישובי האזור אכן מצדיק את הקמתם של אותם קניונים ומרכזי קניות.
מצד אחד, טוענים בעלי הקניונים, יש כדאיות כלכלית לכך, נוכח הצפי למעבר של משפחות אנשי הקבע לאזור במסגרת פרויקט מעבר צה"ל דרומה והגידול הצפוי באוכלוסיית האזור. נכון לעכשיו, זה עדיין לא קורה.
מצד שני, טוענים בעלי עסקים בעיר כי פתיחתם של הקניונים גרמה לירידה חדה בתנועת הקונים בעסקיהם ובפדיונם עד כדי סגירת העסקים. הוכחה לכך הוא גם הנתון המדאיג, שבד בבד עם הקמתם של הקניונים בעיר, נחשבת באר שבע כעיר בעלת הסיכון הגבוה ביותר לסגירת עסקים מבין הערים הגדולות בארץ.
כל עסק שביעי בבאר שבע נמצא בסכנת סגירה
העסקים הקטנים נסגרים. דנילוביץ': "מבינים שצריך מהלך דרסטי" (וידאו)
בצניחה: גידול שלילי בפתיחת עסקים בבאר שבע
שם המשחק: שיווק
לא סוד הוא שריבוי הקניונים בבאר שבע יצר תחרות ביניהם עד כדי שינוי קונספט הפעילות שלהם. זה החל עם קניון 'השדרה השביעית' שלא הצליח לעמוד בתחרות ושינה את הקונספט למתחם לייף סטייל. גם קניון 'מבנה', לשעבר ה'וואן פלאז'ה', הפך לקניון אאוטלט.
ללא ספק, נקודת הציון בסיפור הזה היא הקמתו של ה'גרנד קניון', שהוקם על השטח בו היה בעבר המלון המיתולוגי 'נאות מדבר'. הקניון, שנפתח בחדש מאי 2013 על שטח של 160 אלף מ"ר, מתוכם 50 אלף מ"ר שטחי מסחר, הוא הגדול מבין הקניונים ומרכזי הקניות בבאר שבע. נכון לעכשיו הוא מאכלס כ־250 בתי עסק, ועל פי הנתונים, פוקדים אותו מדי שנה כתשעה וחצי מיליון לקוחות.
"תמהיל החנויות עשיר ומגוון וכולל בין היתר עוגני מסחר", אומרת מנכ"לית הקניון, אביבית ויצמן, "והוא השתלב באופן מתוזמן ומושלם יחד עם תנופת הפיתוח של העיר והפיכתה למטרופולין. עוד בטרם פתיחתו הוא הפך למותג מוביל המסמן את המטרות והיעדים של הרגלי הצריכה, התרבות והפנאי בעשור הבא".
מעבר לתחרות בין הקניונים בעיר, קם שחקן חדש בדמות רשת האינטרנט, שהפכה כר פורה לקניות. איך זה משפיע?
"אנחנו למדים שגם בעידן הקניות באינטרנט ישנו צורך אנושי של הלקוח לצאת מהאונליין ולחוות חוויה אנושית רב־מימדית. לראות, למדוד, לחוש את האווירה, ולכך הקנייה ברשת לא יכולה לתת מענה".
בכל זאת, איך שורדים בעידן קניות שכזה?
"המודל והקונספט החדשני שמציע הקניון, התמהיל המגוון של החנויות וחווית הקנייה שמשלבת פנאי ונוחות, שמים אותנו בעמדת זינוק לקראת השנים הבאות. אנחנו משקיעים רבות בתכנון אסטרטגי, במערך שיווק ובשימוש במודלים חדשניים של שיווק אינטראקטיבי ושיתוף המונים תוך שדרוג חווית הבילוי והקנייה".
"לא מרגישים איום"
מתחם הקניות 'מול 7' שהוקם לפני שש שנים מול שכונת נווה נוי, צנוע יותר במימדיו ובמספר בתי העסק שבו מזה של ה'גרנד קניון'. גם הקונספט שלו שונה. ה'מול 7' משתרע על שטח של 12,500 מ"ר ומספר החנויות בו עומד על 30, כאשר על פי הערכה, מספר הלקוחות בהן עומד על כ־6,000 ביום, קרי כשני מיליון בשנה.
בניגוד ל'גרנד קניון', כאן מדובר בקניון פתוח. 'המול 7', מציין מנהל המתחם, עמירם בנט, "הוא מתחם לבילוי, פנאי ולייף סטייל בפורמט של קניון 'פאוור סנטר' - קניון פתוח. בשנתיים האחרונות נעשה כאן מהפך. הושקעו כאן סכומים רבים בשיפור חוויית הקנייה ובעזרה לסוחרים, בתחומי הגינון, התאורה והסדרי התנועה, כל זאת על מנת להפוך את המתחם מעבר למתחם קניות".
לא סוד הוא שחווית הקניות עוברת בשנים האחרונות דרך הרשת. איך מתמודדים עם ה'שחקן' החדש הזה בשוק?
"מתמודדים יפה מאוד. הקניות האינטרנטיות משפיעות בעיקר בתחום הביגוד. חנויות הביגוד במתחם 'מול 7' הן חנויות בעלות אופי ייחודי, חלקן חנויות לבגדי מעצבים, ולכן הלקוחות מגיעים למדוד בעצמם את הבגדים ולא מסתפקים ברכישה באינטרנט".
"יתר חנויות הביגוד במתחם הן חנויות במחירי סטוק, ובמקרה הזה אין תחרות מבחינת המחיר עם החנויות האינטרנטיות. מעבר לזאת, אנחנו לא מרגישים את האיום בגלל אופי החנויות שנמצאות במתחם, חנויות שנותנות חוויה מעבר לרכישה האינטרנטית".
בצל התחרות, יש תוכניות גידול או צמצום בפעילות?
"בעידן התחרות, התוכנית שלנו היא לשמור על הקיים ולהמשיך להביא בשורה בבאר שבע בתחומי הבילוי, הפנאי והלייף סטייל. היעדים שלנו הם לשמר את הסוחרים האיכותיים".
"נעמוד בתחרות"
מתחם 'מבנה אאוטלט באר שבע' נחשב כמתחם האאוטלט הגדול בעיר והוא משתרע על שטח של כ־26 אלף מ"ר. המתחם כולל לא רק חנויות אופנה ומסעדות, כי אם גם את בית הקולנוע של רשת 'גלובוס'.
כאמור, המתחם עבר שינוי קונספט לפני כשנתיים והפך למתחם אאוטלט, לאחר שספג ירידה בפדיונות בתי העסק שבמקום, פועל יוצא של התחרות בין הקניונים הגדולים ופעילותם הנרחבת, כולל השכן שמעבר לכביש, מרכז הקניות 'ביג'.
"ככל שהתחרות בעיר גדלה", אומר מנהל המתחם, ערן אשכרי, "כך ברור לכולם שמתחם 'מבנה אאוטלט באר שבע' לא הולך לשום מקום והוא, כאחד המתחמים הראשונים שהוקמו בעיר, ייחדש את עצמו ויעמוד בתחרות".
איך עושים את זה?
"היעדים שלנו לשנה הקרובה הם המשך הרחבה של המתחם, הוספת שטחי משרדים ומרכזי שירות לרווחת הקהל וחיזוק התמהיל המסחרי".
מתעדכנים כל הזמן
מרכז הקניות הראשון של קבוצת 'ביג' הוקם בבאר שבע בשנת 1997. מרכז הקניות משתרע על פני כ־35 אלף מ"ר ופועלות בו 88 חנויות ובתי עסק. "הקמת המרכז", מציין מנהל 'ביג' באר שבע, שחר טליאנסקי, "בישרה את פריחת קונספט מרכזי הקניות הפתוחים בישראל. ביג באר שבע היה הראשון לתת מענה רחב לתושבי העיר וסביבתה בכל הקשור לנוחות, נגישות ולמיגוון של חנויות, רשתות ומותגים בסטנדרטים בינלאומיים".
בכל זאת, אנחנו נמצאים בתחרות בין מרכזי הקניות בעיר וגם עידן הקניות האינטרנטיות לא פוסח עלינו?
"הצרכן החדש ושינויי הרגלי הצריכה רק מחדדים אצלנו את הצורך להתעדכן כל הזמן ולהציע ללקוחות את חוויית הקניות העדכנית ביותר והמותאמת לצרכים המשתנים. אנו שוקדים כל העת להביא ללקוחות את המותגים הטובים ביותר במחירים הטובים ביותר, לצד אטרקציות ובילוי לכל המשפחה".
טליאנסקי יודע לספר על חנויות חדשות ואירועי מכירה מיוחדים שיוצעו לקהל הקונים בשנה הקרובה. כך, למשל, מתוכננת הרחבה נוספת במתחם ה'ביג', בה ייפתח בין השאר הסניף הדרומי של רשת מוצרי הספורט הצרפתית 'דקתלון' על שטח של 3,000 מ"ר.
"אנו כל העת מעדכנים ומרעננים", מציין טליאנסקי, "כדי להבטיח שהנאת הלקוחות ושביעות רצונם תישאר דוגמה להצלחה ותנופה".
מפגשי מעריצים
בזירה פועל שחקן נוסף משמעותי: קניון הנגב שמשתרע על פני שלוש קומות בשטח כולל של 23 אלף מ"ר, כאשר מספר החנויות בו עומד על 250 עם מספר לקוחות שנתי של כשישה מיליון.לפני כשנה שופץ הקניון בהשקעה של כ־100 מיליון שקל וסיים לאכלס תחת קורת גג אחת חנויות דגל בעלות עיצוב חדשני של הרשתות הבינלאומיות המובילות.
בקניון הנגב לא שוקטים על השמרים בעידן התחרות בין מרכזי הקניות בעיר ובשנה האחרונה, כך ציינו בקניון, הושם דגש רב על חוויית הלקוחות בפעילויות שונות כמו יום הולדת 90 למיקי מאוס ומפגשי מעריצים עם מובילי רשת וכמובן מבצעי מכירות.
לדברי שחר טביב, מנכ"ל קניון הנגב, "מעבר לחיזוק התמהיל, קניון עזריאלי הנגב משקיע רבות בתוכן אטרקטיבי, הענקת חוויות וערך מקסימלי לצרכן הסופי. כמו כן בשנת 2017 השיקה קבוצת עזריאלי את אתר azrili.com בהמשך להגשמת החזון ההמוני צ'אנל שמחבר בין העולמות הדיגיטליים לפיזיים".
קונים בזיל הזול
למגרש הצרכני נוסף בתקופה האחרונה 'שחקן' נוסף בדמותן של חנויות ה'סטוק', שמוסיפות נופך תחרותי לשוק הקניות הבאר שבעי. לרשתות הוותיקות 'מקס סטוק', 'הסטוק' ו'סופר סטוק' הצטרפו בשנה האחרונה שני שחקני חיזוק חדשים בדמותן של חנות ה'בום' של איש העסקים אלי להב על שטח של כ־2,500 מ"ר במגדלי הרכבת וה'ביג סטוק' של אנשי העסקים נפתלי שמשון ואופיר שרור, שנפתחה במתחם 'מול 7' ומשתרעת על פני כ־1,200 מ"ר.
לשאלה, מדוע יש צורך לפתוח עוד חנויות 'סטוק' בעיר שהיא רוויית קניונים ומרכזי קניות, יש ליזמים תשובה. איש העסקים נפתלי שמשון, שהוא גם הבעלים של מתחם 'מול 7', אומר כי "החנות נפתחה במטרה להעניק שירות מצוין ומחיר נמוך ואטרקטיבי לכל לקוח באשר הוא. אנחנו רוצים לספק לצרכן את המחיר הטוב ביותר בלי להתפשר על רמת השירות הגבוהה ביותר".
אלי להב, באר שבעי במקור, שבשעתו הקים יחד עם קבוצת עופר את ה'גרנד קניון' בעיר ומאוחר יותר מכר את אחזקותיו בפרויקט, מציין כי "החלטתי לתרום לחברה בבאר־שבע ובנגב בכך שאקים חנות גדולה ויוצאת דופן שאין כמותה בארץ. חנות שבה כל המוצרים הם הכי זולים בארץ, חנות שבה יוכלו תושבי באר שבע לקנות מוצרים חיוניים במחירים מצחיקים. הם לא צריכים להגיע לסין כדי לקבל מחירים זולים, כי סין זה כאן".
מחזקים את החזקים
בעוד בקניונים ובמרכזי הקניות, כמו גם בחנויות ה'סטוק' הומה תנועת הקונים, בעיקר בסופי שבוע ובערבי חג, יש גם מי שמנהל מלחמת הישרדות אמיתית על פרנסתו ומטה לחמו. אלה הם בעלי העסקים הקטנים בעיר, שחלקם אף סגרו במהלך השנים את עסקיהם נוכח הירידה בפדיונות וההפסדים המתמשכים.
"מרכזי הקניות הגדולים והקניונים הענקיים", מציינת רווית אזוט, בעלת עסק לקוסמטיקה ואיפור, המכהנת כיו"ר התאחדות המלאכה והתעשייה במחוז הדרום, "מהווים במידה רבה אתגר עבור העסקים הקטנים בשני היבטים. ראשית, הקניונים הגדולים מושכים את מרבית האוכלוסייה ממרכזי הערים ומרחבי העיר לכיוון הקניונים. בשל העובדה הזו, עסקים קטנים רבים הנמצאים באזורים השונים בעיר חווים מרחב דל, תנועה מועטה של אנשים ובהתאם לכך גם מעט קונים ולקוחות".
"ההיבט השני מתמקד במשרדי הממשלה והרשות המקומית שמשקיעה ומכוונת את המשאבים לכיוון המרכזים הגדולים והקניונים, ובכך, בפועל, מונעת את ההשקעה הרצויה בעסקים הקטנים. בסופו של דבר המדיניות מכוונת לחזק את החזקים ולהחליש את החלשים ואנחנו עובדים במרץ על מנת לשנות גישה זו כדי לגרום לחיזוק העסקים הקטנים. עד לשינוי המדיניות, עסקים קטנים בתחומנו מוצאים עצמם במצוקות יום יומיות קשות שדורשות פתרונות מדינתיים ומקומיים".
מעיריית באר שבע נמסר בתגובה: "מתוך ההבנה של מציאות זו, העירייה שמה לעצמה למטרה לחזק את העסקים הקטנים המקומיים, המהווים עוגן כלכלי חשוב, אשר עליו נשענת הפעילות העסקית בבאר שבע. החל מינואר 2018 פועל בעיר צוות חדשנות שמתמקד ביצירת מעטפת עירונית תומכת להמרצת הפעילות העסקית בקרב עסקים קטנים בעיר. לקראת שנת 2019 מתעתדת העירייה לגבש תוכנית עירונית לקידום העסקים בעיר".
