בישראל 2020 גבר ואישה עדיין אינם עובדים שווים בשוק התעסוקה. לפי הנתונים המעודכנים ביותר, גובה הפער המגדרי בקרב עובדים במשרה מלאה בישראל גבוה ביותר מ-70 אחוז מהפער הממוצע במדינות ה-OECD.
מצבה של ישראל רק החמיר בשנה האחרונה: בשנה שעברה ישראל דורגה כמדינה הרביעית הכי פחות שוויונית ב-OECD והשנה התדרדרנו למקום השלישי, כשרק בקוריאה וביפן המצב גרוע יותר.
קראו גם:
פערי שכר בין גברים לנשיםפערי שכר בין גברים לנשים
פערי שכר בין גברים לנשים
(צילום: shutterstock)
שיעור ההשתתפות של נשים בשוק התעסוקה נסק בעשורים האחרונים, וכיום נשים הן כ-47 אחוז מהעובדים במשק. ועדיין, אישה בישראל מרוויחה בממוצע כ-68 אגורות לכל שקל שגבר מרוויח, והשכר החודשי הממוצע של אישה בישראל עומד על 68.4 אחוז משכרו הממוצע של גבר. פער של יותר מ-30 אחוז.
בשבוע שעבר, אחרי חמש שנים, הצליחה אתי אסולין, תושבת אילת שפנתה לקו הפתוח לזכויות נשים בעבודה של שדולת הנשים, לזכות במאבקה בשל אפליה בשכר על רקע מגדרי. אסולין, שניהלה מרכז רפואי, גילתה שהיא משתכרת 2,000 שקלים פחות מגבר שקדם לה בתפקיד.
אחרי שפנתה לשדולת הנשים בישראל, הוגשה תביעה באמצעות עו"ד אפרת דויטש ועו"ד ענבל פלמור-דורי. בשבוע שעבר פסק בית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע כי הופר חוק שכר שווה ונקבע כי על מקום עבודתה לשלם פיצוי כולל בסך 183 אלף שקלים, שכוללים הפרשי שכר בגין תקופת עבודתה ופיצוי בגין נזק לא ממוני שנגרם לתובעת בגין אפלייתה.
אישה בישראל מרוויחה בממוצע כ-68 אגורות לכל שקל שגבר מרוויח אישה בישראל מרוויחה בממוצע כ-68 אגורות לכל שקל שגבר מרוויח
אישה בישראל מרוויחה בממוצע כ-68 אגורות לכל שקל שגבר מרוויח
(צילום: shutterstock)
"פערי השכר בין גברים לנשים נמצאים ברמה דומה כבר עשרים שנה", אומרת מיכל גרא מרגליות, מנכ"לית שדולת הנשים. "לא ייתכן שגבר ממוצע יכול ללכת מהיום ולמשך כמעט ארבעה חודשים לים, והמשכורת השנתית שלו תהיה זהה לאישה ממוצעת שעובדת במשך 12 חודשים מלאים. זה מקומם במיוחד כשמדובר בפערי שכר משמעותיים על אותה משרה ממש.
"לפני כשבועיים עבר חוק חדש שמחייבים מעסיקים גדולים בדיווח ומעקב של פערי שכר, וזה צעד בכיוון הנכון. ביום השכר השווה אנחנו קוראות לממשלה להוביל תוכנית לאומית לתעסוקת נשים ובמסגרתה להציב יעדים ברורים כדי למגר את פערי השכר, לקבוע תוכניות קונקרטיות לקידום נשים בשוק התעסוקה ולעמוד בהם".
דברים שאפשר לעשות כדי לצמצם את פערי השכר בישראל:
להמשיך ולקבוע בחוק שכר שווה ולהטיל סנקציות במידה ומתגלים פערי שכר.
לקדם הערכה מחודשת של המקצועות "הנשיים" (למשל, הוראה, עבודה סוציאלית וסיעוד) והעלאת השכר במקצועות אלו.
לפעול לצמצום מספר שעות העבודה המקובלות בשוק העבודה, אשר נכון להיום אינו מאפשר לשני ההורים לקחת חלק פעיל בטיפול בילדים ובמטלות הבית.
לקדם מדיניות אקטיבית לעידוד הורות פעילה של אבות, כגון חופשת לידה ייעודית לאבות והסדרי הורות במקום העבודה המיועדים לשני המינים.
להרחיב את השירותים הניתנים על ידי המדינה, כדי לאפשר להורים להשתלב במשרה מלאה בשוק העבודה.
לקדם חינוך לשוויון מגדרי מגיל צעיר ושינוי פרקטיקות המסלילות ילדות וילדים לתחומי עניין שונים, כבר מגיל הגן.