מעברו השני של הקו שמעתי התייפחות מאופקת ולאחריה בכי.
אמרתי "הלו" מספר פעמים עד שגל (שם בדוי) ענתה ואמרה: "זה מצב חירום. אני חייבת להיפגש איתך".
מצב חירום בהחלט מצריך שינוי בסדר היום, וקבענו להיפגש ביום שלמחרת.
לחדר הטיפול נכנסה אישה גבוהה ומרשימה. היא לבשה חולצה לבנה מכופתרת ומכנסי ג'ינס צמודים.
מבט אחד גרם לי להבין שהיא בכתה במשך שעות רבות. עיניה היו נפוחות וגם המייקאפ שכיסה את פניה לא הצליח להסוות את הכאב סביב עיניה.
היא התיישבה על הספה ואמרה שהיא לא מאמינה בטיפול מכל סוג שהוא ושזאת הפעם הראשונה שהיא מגיעה למפגש טיפולי.
חייכתי ושאלתי אותה למה היא לא מאמינה בטיפול. ניסיתי להבין מה גרם לה לבקש עזרה דווקא הפעם.
"אני גרושה בלי ילדים. אני מרגישה לא אהובה ולא רצויה", היא אמרה. "לא אצל העמיתים שלי לעבודה ולא אצל החברות שלי".
ניסיתי להבין ממה נובעת התחושה.
"לכולם יש את החיים שלהם, ואז מגיע סוף השבוע, ואני שוב לבד", היא אמרה. "אף אחד לא מזמין אותי לארוחה או סתם מתקשר לשאול מה איתי".
שאלתי אותה אם היא תמיד בילתה את סופי השבוע לבד והיא ענתה שלא, אבל לאחרונה הרגישה שהיא מתוסכלת מהמצב וחושבת שזה מה שמרחיק אותה מאנשים. "הבדידות עושה את האנשים קשים", היא אמרה לי.
"אני מרגישה שאני בדיכאון. אני מרבה לבכות ומתרחקת. אנשים לא רוצים להיפגש איתי. אני זאת שמביאה את זה על עצמי. למה שירצו לשבת לקפה עם מישהי מרירה כמוני?".
היא סיפרה שוויתרה על האמהות מפני שלא מצאה בן זוג ראוי להביא אתו ילדים. הקריירה היוותה את כל עולמה וכל מיזם היה הבייבי שלה.
"לא טוב לי עם עצמי", היא אמרה בכאב. "אני מוצאת את עצמי מעירה לכל מי שסביבי, אפילו ברחוב. הכנסתי את עצמי למצב בלתי נסבל ואני בלתי נסבלת. אין לי מושג איך לצאת מהמצב הזה".
אמרתי לגל שאני שמחה שבחרה לשתף אותי בתחושות שלה. "כרגע את מרגישה שהדברים בלתי נסבלים עבורך", הוספתי, "אבל בטיפול תוכלי למצוא מחדש את המשמעות והדברים יסתדרו בעזרת עבודה משותפת".
היה לי ברור שהרגשות שצפו גורמים להתמוטטות של כל מערכת השיקולים והערכים של גל. היא שוקעת ברחמים עצמיים, לכן טוב שהגיעה לטיפול.
הסברתי לה שהמשבר שהיא חווה הוא הזדמנות לשינוי והיא תמצא בו את זרעי הצמיחה. חוסר איזון תמיד חוזר לאיזון, ככה פועלות כל המערכות, גם הרגשיות.
"יש לך את כל הכלים להצליח ולחזור לעצמך", הבטחתי לה. "את רוצה לטפל במשבר ואת מודעת לעצמך. יש לך את החוסן הנפשי להתגבר עליו".
ראיתי שפניה מתרככות בבת אחת.
היא קיבלה על עצמה לכתוב הצהרות חיוביות מדי בוקר וערב, כמו: אני בוחרת להתחבר לדברים החשובים בחיי ולכתוב מהם הדברים. אני רוצה להיות שמחה. מה עושה לי טוב.
וזאת רק ההתחלה. אני מאמינה בכוחם של אנשים שחווים משבר לאסוף את עצמם, לקום על הרגליים, להתמקד בנקודות החוזק – ולצאת לדרך חדשה.
שרון בן דור, מטפלת רגשית בשיטת NLP , puni8@walla.com
054-2520015
